בתשובה לאלון עמית, 10/09/04 23:25
 |
|
 |
||
|
||||
 |
וזה משום שמאחורי הסיפורים של רודיארד קיפלינג לא עומדת אפילו הסמכות של רודיארד קיפלינג, ואילו מאחורי התנ"ך עומדת הסמכות האולטימטיבית- הקב"ה. ברור עם זאת שאם סמכות זאת איננה נמצאת בשטח היא תצטרך סוכנים בדמות חכמי התורה, שהם קצת יותר אנושיים, ובעלי גבולות. התוצאה אם כן נשארת בתיקו, לחכמי התורה אין נשק יום הדין- הקב"ה, ולמדענים אין את הכוח המדעי של הניסוי (שהרי למרות כל טענותיהם הדברים התרחשו בעבר ואי אפשר להביאם לניסוי חדש). הדרך היחידה אם כן שנשארה היא לשכנע. אבל שכנוע הוא העניין של הלב ולאן שהלב הולך השכל יילך אחריו. ואם לפני 50 שנה נראה היה כאילו החילוניות משכנעת, התברר פתאום שגם לדתיות יש כמה קלפים בשרוול שמשכנעים אנשים, ואפילו מחזירים אותם בתשובה. ופתאום במאבק בין האידאולוגיות לא ברור, שלטווח הארוך יד החילוניות/מערב תהיה על העליונה. נראה לי (בעקבות פוקיאמה), שבסופו של דבר אידאולוגיות מוצלחות יותר משכנעות את האנשים להצטרף אליהם (עיין בהשתלטות הנצרות והאיסלם על העולם האלילי), אולם מהי האידואלגיה המוצלחת יותר- היהדות או החילוניות? המערב או האיסלאם? |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
צדק, *כל* דבר שקרה בעבר אי-אפשר להביא לניסוי. איך יודעים שכדור-הארץ היה עגול גם בימי בית שני? אולי אז היה הוא בעל צורת כעך, או כמישור אינסופי היה, ורק אחר-כך התכדרר לו לתומו? אולי בימי אריסטו באמת הקיפה השמש את הארץ, ועכברים נולדו מן האדמה, ואנשים הלכו על מים מדי פעם? אולי. סביר יותר להניח, עם זאת, שהטבע אינו מתעתע בנו במכוון. מהניסויים שאנו עורכים כאן ועכשיו, תמיד מסיקים גם למחר, אתמול, ובמקום אחר; כל אחד רשאי לפקפק בזאת, אבל אותו פקפוק צריך להוביל אותך גם למסקנה שאינך יודע מה היה צבע השמיים בימי הביניים ואיך הגעת לעולם. מי אמר שתמיד היה סקס? היום, נכון, אנו יודעים איך נשים נכנסות להריון. אולי פעם היה זה אחרת? אי אפשר לעשות ניסוי, הלא כן? "למרות כל טענותיהם הדברים התרחשו בעבר ואי אפשר להביאם לניסוי חדש". *היום* אנו רואים את המנגנונים של התא החי, דנ"א וחלבונים בפעולה יומיומית, אנו יודעים כבר דבר או שניים על המנגנונים של תורשה ואבולוציה, ואף עורכים באמצעותם ניסויים ובונים בעזרתם תהליכי ייצור. לאור הידע שיש לנו כיום, מינים משתנים ומתפתחים; אנו מניחים הנחה סבירה שכך היה תמיד, וראה זה פלא - זה מסתדר יפה גם עם ממצאים ארכיאולוגיים. *הוכחה* שזה כך לא תמצא, כמו שלא תמצא הוכחה לכך שאתמול לא היית על הירח, ושכחת. אתה, כמו כל אדם סביר, מניח שאמש דומה להיום - והמדען, מהיותו אדם סביר, מניח בדיוק את אותו הדבר. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מאחרי התנ"ך עומדת הסמכות האולטימטיבית? אצלי בבית, מאחרי התנ"ך עומד ספר של אסימוב. אמנם סמכות, אבל לא אולטימטיבית. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אצלי הסמכות האולטמטיבית הוסיפה את הברית החדשה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ומאמיני ''הברית החדשה'' סמוכים ובטוחים שמאחורי התנ''ך ישנה סמכות אולטימטיבית, אוטוריטה בלתי ניתנת להשגה, שקוראים לה א-לוהי ישראל. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני מעולם לא הבנתי לא את אלה ולא את אלה, לא את מאמיני הברית החדשה ולא את היהודים המאמינים רק בתנ"ך. איך אפשר להיות בטוחים במשהו שלא יודעים? איך אפשר לטעון בתוקף שהתנ"ך נכתב בהשראת אלוהים, אם לא יודעים את זה באופן ברור? רק בגלל שזה כתוב בתנ"ך? הרי יש כל כך הרבה דברים שכתובים בכל כך הרבה מקומות וכל כך הרבה מיתוסים עממיים שהם אמנם יפים ומעניינים - אבל הם בכל זאת מיתוסים! ואם איזה סיפור אגדה של איזה עם מתחיל במילים "אני, הנביא, שמעתי את הדברים במו אזני מפיו של הרוח הגדול - הנשר השחור, אשר דיבר אלי בלשון בני אדם ואמר לי כך: ..." - אז צריך להאמין שבאמת היה נשר שחור שדיבר בלשון בני אדם? לא מבין את זה. במה הטענה שיש איזשהו אל שאמר פעם, מזמן, כך וכך - היא יותר סבירה מהטענה שיש נשר שחור שמדבר? אני באמת לא רוצה לקנטר ואני לא מצליח להבין את הטיעון הזה, כבר שנים ארוכות. ואם אלוהים נהג לדבר אל בני אדם לעיתים כה תכופות - למה היום הוא לא מדבר אל אף אחד, אף פעם? או, ליתר דיוק, ראוי יותר לנסח את השאלה כך: אם כיום איננו רואים לעולם שאלוהים מדבר אל אדם - איזה יסוד יש להאמין שלפני אלפי שנים הוא כן דיבר אל אנשים? אולי יותר סביר להניח שאותם אנשים דיברו מדמיונם, היות ובאותה תקופה זה נחשב נורמטיבי והם לא נחשבו בהכרח כמשוגעים (וגם כיום זה כך, בשבטים הרחוקים מהחברה המערבית). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תגובה 213956 | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ולא סדר כזה או אחר במדף הספרים הביתי שלך... {בדיחה, בדיחה. ידעתי ובכל זאת הגבתי.} |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לכו תקראו את ''משנתו של דון חואן'' ותכירו בסמכותו המוחלטת של העשב. אולי אולי זה גם יעשיר את הדיון פה בכמה ארומות. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |