|
||||
|
||||
מעניין אותי מאוד מה שכתבת, אבל אני לא בטוח שהבנתי עד הסוף. אני דווקא אשמח אם תביאי את הדוגמאות שהיססת להוסיף על המקום שבו יצר ההישרדות נכנס לפעולה וחותר תחת המילים היפות. כרגע ההרגשה שלי היא שאת רואה כגוש מוצק אחד את ה''שמאל'' של ''התקשורת השמאלנית'' ואת השמאל שבתוכו אני מסתובב ושאליו טלי פחימה התקרבה לאחרונה. ככה את מפספסת הבדלים מהותיים מאוד ביניהם. אני והחברים-שלי דווקא רואים את אותה תקשורת כתקשורת ימנית-לאומנית, ובכל זאת הייתי מפספס הרבה אם הייתי מתעלם מההבדלים המהותיים בין הרוח השורה בה לרוח שאת מנסה להעביר. |
|
||||
|
||||
אולי תגובה 246396 תעזור לך להבין יותר טוב למה התכוונתי. דוגמא אחת היא העובדה שהרבה משרות ממשלתיות סגורות בפני ערבים. אני לא מתייחסת לכל השמאלנים כמקשה אחת. ההבדל בינך ובין רוב שמאלני האייל ברור לי. מה שאמרתי לעיל, לא מתייחס אל אנשים כמוך, משום שאצלך הפרופורציה בין האידיאלים וההשרדותיות היא לטובת האידיאלים במידה גדולה, בדומה לטלי פחימה, בעוד שלרב השמאלנים באייל (ובארץ) התערובת הזאת מאוזנת יותר, והם מבינים את הצורך בסיכולים הממוקדים וכו'. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |