בתשובה לאלון עמית, 09/09/04 21:28
שתי שאלות 246087
אם ירשו בחופשי לצלול דולפין, בסופו של דבר אף אחד (בצמרת העולמית ‏1) לא ישחה חתירה, וכך נאבד את הסגנון הזה, שהוא היעיל ביותר לשחיין הממוצע ומעלה ‏1.
כפי שכתבתי, הרבה יותר נכון לענף השחיה (מבחינה כלכלית) *להוסיף* מקצה מאשר להחליף אותו. אתה מוזמן לכתוב מכתב לפינ"א ולהציע להם להוסיף מקצה של 50מ' צלילת דולפין ‏2. אני בעד, ובטוח שגם דניס פנקרטוב ‏1
---
1 מעט מאוד אנשים שאני מכיר יכולים לצלול 50מ' רצוף
2 באולימפיאדות הראשונות אכן היו מקצי צלילה, כמו גם מקצי שחיית מכשולים (בנהרות)
שתי שאלות 246106
למה שנאבד את סגנון החתירה? הוא יישאר כסגנון בפני עצמו. ואם הוא ייעלם מהתחרויות בסגנון חופשי, מה בכך? גם גלילת-בטן נעלמה. מעט מאוד אנשים שאני מכיר מסוגלים לשחות 100 מטר בפחות מ-‏50 שניות; תחרויות בצמרת העולמית לא נועדו לציבור הרחב, או אף לשחיינים ממוצעים ומעלה. בתחרויות מקומיות בסגנון חופשי, יוכל כל מי שירצה להמשיך ולשחות חתירה.

לא חשוב לי להוסיף סגנון דולפין, אבל כן מציק לי שבסגנון "חופשי" יש מגבלות. אני מקבל את דעתך ומניח שהמגבלות אינן מיותרות אלא נועדו למנוע תאונות ספורט; במצב זה, אני מוותר על המכתב לפינ"א.
שתי שאלות 246241
א. יווצר נתק בין התחרויות ברמה הבינונית הגבוהה (ילדים, נוער, אזורי, ארצי), שם ישחו רק חתירה (קשה לי להאמין שברמות הללו שחיינים יכולים לצלול מרחקים ארוכים), לבין הרמה העולמית העליונה, שם יצללו בלבד. זה לא טוב לעסקים (אין הזדהות עם השחיינים, וגם מאבדים את הדרמה), זה לא טוב להתפתחות של השחיינים (אתה מתאמן בטכניקה מסויימת שנים, וכשסוף סוף הגעת לרמה העליונה, אתה צריך להתחיל להתאמן בשיטה אחרת לחלוטין), וזה לא טוב לארגון (כי שופטי הסגנון יאבדו את עבודתם).

ב. אני לא מבין למה כל כך מציק לך שבסגנון "חופשי" יש מגבלות (מינימליות). זה כמו שיש סגנונות שונים של קרבות: ג'ודו, טייקואנדו, קראטה, אגרוף, האבקות יוונית רומית וכו'. לכל סגנון יש את הטכניקה, החוקים והמגבלות שלו. לעומת זאת יש האבקות חופשית (ואני לא מדבר על הWWF), שבה מותר להשתמש בכל טכניקה, ועדיין יש מגבלות מסוימות, כמו איסור על חניקת היריב, או פגיעה בעיניים.
דוגמה אחרת: גם בהתעמלות יש תרגילי חובה, שבהם הטכניקה והמסגרת קשיחות מאוד, ותרגילים "חופשיים", שגם להם יש מגבלות (מינימליות).
נלך יותר רחוק - גם בעולם החופשי (free world), יש חוקים ומגבלות מסויימים.
שתי שאלות 246439
א. אני לא בטוח. גם ברמה העולמית לא יוכלו *רק* לצלול, נניח, 400 מטר; ואת הסגנון המעורב שיתפתח יוכלו לשחות (בפרופורציות אחרות) גם המתחילים.

ב. זה לא נורא מציק לי, אבל נראה לי שהסיבה שאני מעדיף זאת הוא שמירת האפשרות לחידושים מרעננים. האולימפיאדה שבה ניצח דיק פוסברי - זה היה משהו, לא? אני לא בעד להעיף את כל המגבלות מכל הסגנונות, כפי שאמרתי. חתירה, פרפר, גב וחזה זה נחמד. אבל יש משהו נקי ויפה בלהשאיר פתח למישהו לעבור 100 מ' בבריכה הכי מהר שהוא יכול, לא חשוב איך.
שתי שאלות 246443
אני משער שהשיקולים של בכירי פינ"א אינם "איזה חידושים מרעננים נחמדים בעיני אלון עמית" אלא "איזה חידושים מועילים לענף השחיה" במקרה הטוב (במקרה הריאליסטי יותר, השיקולים הם "איזה חידושים מועילים לבכירי פינ"א").
גם בכדורגל היה משהו נקי ויפה בלהשאיר פתח למישהו להבקיע שער עם כל חלק שהוא בגוף, לא חשוב איך?
שתי שאלות 246447
השיקולים של בכירי פינ"א: נכון, לא טענתי אחרת.

כדורגל: מה הקשר? אני מציע ש"סגנון חופשי" בשחייה יהיה סגנון חופשי. אם יש חשש מנזקים רפואיים, או-קיי, אני בעד להטיל מגבלות. לא ראיתי נימוקים אחרים ששכנעו אותי, אך גם אם אין כאלה, זכותך לא לרצות להסיר את המגבלה על צלילה - שאלה של טעם.

רוב מקצועות הספורט, והרבה דברים אחרים בעולם, יהפכו לפחות מעניינים אם לא יהיו בהם שום חוקים ומגבלות (ע"ע הפסקה האחרונה בתגובה 168744). אני פשוט לא רואה מדוע זה תקף להוספת סגנון חופשי-על-באמת למקצועות השחייה; הסברתי למה, לדעתי, זה יכול להיות נחמד, זה הכל.
שתי שאלות 246124
האם אם היה מותר לעשות תנועות עם הידיים ולא רק עם הרגליים זה היה מאפשר ליותר שחיינים לצלול את המרחק? והאם זה היה משפר את התוצאה הסופית?
שתי שאלות 246441
מעניין שאתה שואל. במקרה אתמול עשיתי ניסוי קטן (על עצמי) וניסיתי לצלול 25מ' בעזרת הרגליים בלבד, בסגנון דולפין. להפתעתי עברתי את המרחק הרבה יותר קל (מבחינת הצורך לנשום) מאשר בד"כ (בשחיית חזה מלאה - ידיים+רגליים). זה אמנם תחושה סובייקטיבית לחלוטין, אבל כנראה ששחיית דולפין היא אכן יעילה יותר מבחינה אנרגטית.

חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים