|
||||
|
||||
נמשיך עם מצעד העובדות- במשך 19 שנה של השלטון הירדני תושבי השטחים חיו תחת דיכוי (לא כבד במיוחד, סתם שלטון מונרכי פרמיטיבי). אמנם הפליטים חיו במחנות פליטים במקום ליישב אותם אך זו רק אשמתם של הממשלים הערביים שלא יישבו אותם מחדש (כמו בטורקיה ויוון) ושל האו"ם שדאג לפרנסתם כפליטים. במשך 17 שנה ערביי ישראל חיו תחת משטר צבאי שאמנם היה מגביל אך לא הכניס אותם לגטאות. ב1965 בוטל המשטר הצבאי ומאז ערביי ישראל חיים כאזרחים רגילים במדינת ישראל (לא ברור כמה פיתוח המדינה משקיעה בהם, אך למיטב ידיעתי הם לא חיים בגטאות). נחזור לתושבי השטחים. במשך 25 שנה לאחר מלחמת ששת הימים יכלו תושבי השטחים לנוע בכל ארץ ישראל באופן חופשי, שום הגבלה לא ניתנה על הגידול הטבעי שלהם, ובהחלט קשה לאמר כי הם חיו בגטאות. ב1993 עם הסכם אוסלו החלו להיווצר שטחים לפלסטינאים ושטחים לישראלים. כאשר בשטחים של הפלסטינאים הסתובבו חמושים שאילצו את ישראל להקים את הכבישים העוקפים. אם כבר, כאן מתחילה הגאוטיזציה של השטחים. ב1994 נוסף פקטור חדש של הפיגועים וכתוצאה מכך הסגר. מדינת ישראל החלה להקים מחסומים בכל אתר ופינה, להגביל את התנועה עד לשיא של הקמת גדר ההפרדה. אולם צריך לזכור שגם לאחר מכן המשיך המצב של הגידול הטבעי והפיזור של הפלסטינאי לתת את אותתיו בשטחים. בניגוד למאחזים הבלתי חוקיים של המתנחלים לא סומנה הבניה הפלסטינאית כלא חוקית (למרות שהיא התיישבה בשטחי מדינה תוך הפרה מוחלטת של הכללים והחוקים) וכך היא התפשטה והתפשטה. תנועת המאחזים של המתנחלים הופיעה בעצם כתגובה לבניה זו. המתנחלים הגיעו למסקנה כי אם הם רוצים לשרוד בשטח מבלי להחנק ע"י הפלסטינאים הם חייבים להתחיל להשתלט על גבעות בשטח. ומכאן ההופעה של נוער הגבעות. לדעתי, אם תרצה להפסיק את מצב הגטאות, הייתי במקומך מחזיר את השטחים למצב המפורז שהם היו לפני כנופיית המרצחים של ערפאת, ובכך מאפשר לאוכלוסיה הערבית והיהודית של השטחים תנועה חופשית בכל השטחים. |
|
||||
|
||||
במלחמת 48 גורשו הפלשטינאים מאדמתם.מי שלא גורש חי תחת משטר צבאי,שהגביל את תנועתו.מי שהעז לא לצית למשטר הצבאי נורה ונהרג,כמו בכפר קאסם. לפליטים של ארבעים ושמונה יש את כל הזכיות לחזור לאדמותיהם שנשדדו.הגורם היחיד שאחראי לשוד אדמתם הוא ישראל ולא שום גורם ערבי. לפלשתינאים אזרחי ישראל הוצעו זכויות למראית עין, וזאת על מנת לתת למשטר הישראלי צביון דמוקרטי.למעשה הוקמו אזורי מחיה בלתי פורמלים לערבים שבהם חיים ערביי ישראל. כל עוד תרמו הפלשתינאים בשטחים לכלכלת ישראל,כפועלים קשיי יום וחסרי זכויות הם הורשו להסתובב בחופשיות.ברגע שהישראלים החליטו לותר על כוח העבודה הפלשטינאי,הם החלו לכלוא אותם בגטאות. מאז שישים ושבע החלה ישראל בחסות המשטר הצבאי לשדוד את השטחים שכבשה במלחמה.הקולוניאליזים הישראלי כלל ישוב מאות אלפי יהודים בשטחים. ישראל מתנכלת בשטתיות לכל גידול טבעי של פלשטיאים בשטחים .במהלך התקופה הורס והרס השלטון הישראלי אלפי בתים של פלשטינאים, לעומת זאת לא נהרס בית אחד של מתנחל. מדיניות הכבוש של ישראל היא של חניקת הפלשטינאים במובלעות צפופות שההתנחלויות מקיפות אותם.תוך הכנת הקרקע לגרוש המוני בעתיד. |
|
||||
|
||||
אין פליטים של 48, מי שהיה בעל רכוש בשנת 48 הוא כיום בן לפחות 75, לצאצאים אין זכויות בישראל כמו שליהודים בישראל אין זכות על רכושם לשעבר בעיראק או בפולין. פליטי 48 שחיים בארצות ערב לא השתקמו אך ורק בשל ממשלותיהם הידעת שבלבנון אסור לפלסטינאים לעבוד בעבודות מסויימות או לרכוש שטחים? האם חל איסור על ערבי לקנות דירה בתל אביב או בסביון? לפי מיטב הבנתי, הוויתור על כח העבודה החל ב87 ונמשך ביתר שאת ב94-95 והגיע לשיאו במערכה הנוכחית, בכל המקרים כתוצאה מאלימות של הצד השני ולא כתוצאה ממחסור במקומות עבודה בצד הישראלי. ישראל לא כבשה את השטחים , הם מעולם לא היו שייכים לשום מדינה אחרת על פי חוק בין לאומי. למעשה ישראל מחזיקה ב"שטחים" יותר זמן מכל אומה אחרת מאז 1918. המדינה הפלסטינית מעולם לא הוכרזה במלחמת העצמאות, והפלסטינים ויתרו על הכרזתה גם נכון ל2004. אני סבור שמדיניות ההתנחלויות הבודדות והמפוזרות היא טיפשית יותר מאשר מתוכננת וקונספירטיבית. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |