|
||||
|
||||
עד כמה שאני הבנתי, סרפה לא מנסה לטעון את הטענה ששמת בפיו - שהעלאה בשכר מינימום בהכרח לא גורמת עליה באבטלה; גם לא את הטענה החלשה היותר - שהעלאה בשכר מינימום לא בהכרח גורמת עליה באבטלה; ואפילו לא את הטענה החלשה עוד יותר - שלא נכון כי [העלאה בשכר מינימום בהכרח גורמת עליה באבטלה] (נקרא למה שבסוגריים המרובעים "הטענה הקלאסית"). כל מה שהוא אומר, אם הבנתי נכון, הוא שהביסוס הקלאסי לטענה הקלאסית שגוי (כי הוא מתבסס על מודל לא מציאותי, ושינוי קטן במודל כבר מקלקל את הטענה). מכאן, שחובת ההוכחה חוזרת להיות על אלו הטוענים את הטענה הקלאסית. |
|
||||
|
||||
אני חושב שאתה טועה. סרפה תוקף את המודל הקלאסי ומציג מודל אלטרנטיבי בו הרווחים הם עניין שרירותי, ולכן אפשר יהיה לספוג את העלויות הנוספות באמצעות קיזוז הרווחים. אין כאן *הוכחה* שהמודל הקלאסי לא נכון ואין כאן גם שום הוכחה שהמודל של סרפה נכון. כל זה איננו משנה באמת, המודל של סרפה, כמו גם המודל הקלאסי, הם עיזים שלדרמן הכניס לתוך הדיון. אותו בעל מפעל שנדרש עתה לשלם יותר לעובדים שלו לא הולך לברר בספרים מהו ה"מודל הנכון "אלא הולך להחליט בהתאם למידע שבידיו - סביר להניח שהוא יפטר ובוודאי לא ישכור עובדים נוספים. הביסוס לטענה המקורית הוא הגיון פשוט ולא מחשבה שיש מתאם אבסולוטי ומדויק בין רמות שכר המינימום לרמות האבטלה. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |