בתשובה לשוקי שמאל, 05/09/04 20:12
 |
|
 |
||
|
||||
 |
"סובלנות זו, טוענים חלק מן הכותבים, היא שהביאה לכך שעד מסעות הצלב, האיסלם תפס כאש בשדה קוצים והתפשט באפריקה השחורה ובאסיה התיכונה" ? איזה מנגנון יכול לגרום לדת סובלנית להתפשט מהר יותר מדתות לא סובלניות? (חוץ מ"מאז ומתמיד אנשים העריצו את הסובלנות. הם ששו להמיר את דתם ברגע שדת סובלנית יותר הפציעה באופק"). |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
כאשר אומרים היום שהאיסלם הוא מופת של אי-סובלנות, ברור לכל למה הכוונה. אבל כשמדברים על "סובלנות" לפני 1300 שנה, המונח לא ממש ברור. אם נסתכל על ההתפשטות הדתית המהירה הראשונה, זו של הנצרות הקדומה, נוכל לקבל כמה משמעויות של המונח סובלנות. הסובלנות הנוצרית שאפשרה התפשטות מהירה היתה סוציאלית ולאומית. א) סוציאלית - שוויון בין עני לעשיר, בין עבד לבעליו. קידום מעמד האשה. סובלנות זו עזרה להתפשטות הנצרות בקרב ההמון של המעמדות הנמוכים. (המעמדות הגבוהים מצאו עצמם מבודדים בקרב עמיהם ונאלצו בסופו של דבר להצטרף לזרם). ב) לאומית - הנצרות לא דרשה מן המאמינים להצטרף לעם היהודי (היוונים בודאי לא היו מסכימים להצטרף לשונאיהם, וגם עמים אחרים לא היו מצטרפים לעם ודת שמקדש אלוהיהם נחרב). עד המאה ה-7 הנצרות על שני פלגיה העיקריים הפכה לדת מאוד לא סובלנית ומעיקה. בפרט הביזנטים הרבו להציק ולחמוס (מיסים וגיוס חיילים) מכל מי שלא היה שייך לכנסיה המזרחית (שגם בתוכה היו פלגים ויריבויות). עובדה זו גרמה לכך שתושבי א"י-סוריה קיבלו בשמחה את המוסלמים שגרשו את הביזנטים. הסובלנות המוסלמית התבטאה בכמה צורות: א) לאומית - אין לעם הערבי מעמד מועדף באיסלם (רק למשפחת הנביא יש). כך שעמים שלמים (הטורקים, ה"מונגולים" של הודו) יכלו להצטרף לדת. הערבים היו מעטים וללא נשים. כך שגם במקומות שבהם שלטו באופן ישיר לא נוצרו בעיות "גזעניות" (כמו בנצרות עם ה"נוצרים החדשים"). ב) דתית - האיסלם היא דת די פשוטה (יחסית ליהדות-נצרות). לא קיים אפיפיור היוצר בעיות של נאמנות כפולה ואין צורך תאולוגי בממסד דתי ענף וחמסני (כמו הכנסיה הקתולית). הממסד הדתי האיסלמי היה די מצומצם ופונקציונלי (קאדים ומורים) כך שלא העיק יותר מדי (כספית והלכתית) על המוסלם החדש. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לגבי שתי הפסקאות האחרונות שלך: לעם הערבי בהחלט יש מעמד מועדף על פני עמים מוסלמים לא ערבים. הערבים המקוריים היו שבטי הבדואיים הנוודים שחיו בחצי האי ערב וזילזלו ביושבי הערים (אפילו מוחמד שחי בעיר הועבר לידי שבט נווד כילד קטן תמורת תשלום כדי שיגדל תקופה מסויימת כנווד מדבר בדואי לפני שיחזור לגור עם משפחתו במכה. תהליך זה היה מאד פופולרי אצל שבטים שישבו בערים). הבדואיים רואים את עצמת כעם הנעלה ביותר. המשל הערבי משווה את יושבי הערים שמבין הערבים לצואת גמלים. לאור היחס הלא מחמיא של הבדואים ליושבי הערים (שהעמים הלא ערבים הם כולם כאלה) אתה יכול להבין את הזילזול בו הם רואים עמים אחרים (היחס לשחורים גם היום במצריים וערב הסעודית (ואפילו ברפיח) יותר גרוע מבעבדות האמריקאית של לפני 200 שנה וזה שהטורקים נעלבים כשקוראים להם ערבים לא אומר שהערבים מצדם חושבים עליהם דברים מחמיאים). לעיניין הפשטות של האסלאם: הדת המוסלמית מורכבת יותר מהיהדות והרבה יותר מורכבת מהנצרות שמבנה האמונה שם פשוט מאד. האסלאם כמו היהדות ובניגוד לנצרות היא מדע מדינה ומכילה בתוכה חוקים מאד מפורטים למדינה מוסלמית (כגון חוקי מיסוי שמגדירים כמה איך ומי צריך לשלם לאן). היו כמובן סונים ושיעים ולסונים היה חליף (מחליפו של מוחמד ונציגו עד לאחרית הימים) ובגלל סכסוך היה עוד חליפות בספרד. ובגלל שהמיסוי הוא חובה דתית אז כספי המיסים עברו לחליפים מושחטים שבמקום לתת לעניים (ע"פ הדרישה המקורית) עשו בכסף שימושים אחרים. ואני מדבר רק על תחילת האיסלאם ולא על תקופות מאוחרות יותר שאז ההתפצלות בין כל מיני זרמים הפך לדומה לנצרות. הדת המוסלמית היא דת הלכה (כמו היהדות) על כל המורכבות המשתמעת מזה ופרשנים וחכמים היו בה מן ההתחלה (וכמובן שהם חיו ע"ח הציבור). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
המלה ''מוסלם'' חשפה אותך, ''שוקי'' (או שמא שאוקי) עכשיו ברורה הסניגוריה שאתה מלמד על האיסלאם. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ומסעות הצלב, ודאי הם מופת לסובלנות; אחרת, לא היו עוצרים את התפשטות האיסלם. | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |