|
||||
|
||||
זו רק אני, או שבדיחות ה"שמעון פרס לוזר" התחילו קצת למצות את עצמן? (ואולי זו באמת רק אני, אבל נדמה לי שאם היית ראש ממשלה, וזכית בפרס נובל, ויש מרכז גדול על שמך, וכל העולם ובעלה חוגגים לך יומולדת 80, אז אתה לא בדיוק עונה על הגדרת הלוזר המקובלת.) |
|
||||
|
||||
(נורא חבל לי עליו, אף אחד לא שונא אותו, קשה לשנוא אותו כי הוא מעורר המון רחמים והמון רגשי אשמה - אבל קל לצחוק עליו, וזה לעולם לא ייפסק) |
|
||||
|
||||
אני לוזר? חיחי. |
|
||||
|
||||
בעיני זה כבר מזמן מיצה את עצמו. בלי קשר לשאלה אם יש הצדקה לקרוא לו לוזר או לא, זה פשוט כבר... מיצה את עצמו. |
|
||||
|
||||
כמה פעמים אפשר להגיד "זה מיצה את עצמו" עד שמגיעים לכדי מיצוי? |
|
||||
|
||||
|
||||
|
||||
לא יודע. אני מתלבט בעניין. מצד אחד זה נראה כאילו הצלחת למצות זאת ע"י תגובה מבודחת ומשעשעת שהיתה אמורה לסיים את הפתיל, אבל מצד שני יש איזו הרגשה באוויר של חוסר מיצוי מסוים אשר ניתן לפתח לכיוונים פילוסופיים אשר<סדן נופל לאביב על הראש> |
|
||||
|
||||
גם שמעון פרס התחיל קצת למצות את עצמו. כשהוא יבין את הרמז ויפרוש - מן הסתם הבדיחות ייפסקו |
|
||||
|
||||
החמות: הגיע הזמן שהחותנת תעלם מכל הבדיחות. החתן: את צודקת. הגיע הזמן שהחותנת תעלם. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |