|
זה לא עניין של ''מתי תבינו סוף סוף'', ולא עניין של ילדים מפגרים וצ'ילבות וכל הקשקושים האלה, אלוהים אדירים, כמה אפשר לקשקש. ואת לא ''נלחמת בהם''. המלחמה באמת קיימת בין מדינת ישראל לבין הפלסטינים ולבין העולם הערבי, אבל אתם, ''מפעל ההתיישבות'' המפואר, נכנסים להם לתוך העצמות ולא נותנים להם לנשום (בשונה, אגב, מן ההתיישבות שטרם הקמת המדינה, שאופייה היה אחר), וככה בני-אדם לא עושים לבני-אדם אחרים. וזה גם לא עניין של ''שלום תיכף ומיד'', זה מגוחך. העניין הוא שכל זמן שאתם שם אתם הורסים כל סיכוי, לא ל''שלום'', מיד או לא מיד, אלא בכלל לכל התפתחות סבירה, מינימלית.
|
|