|
||||
|
||||
הודעתך כללה 998 מילים. מתוכן כ-210 עסקו איכשהו במה שטענתי. שאר 788 המילים עסקו בטענות מטענות שונות נגד טענות שלא העלתי ושאין לך מושג אם אני מאמין בהם או לא. ההרגשה שאתה נותן לי היא שאתה רוצה לנאום ומשתמש בהקשר בצורה מאוד רופפת כדי לכתוב, פחות או יותר, מה שאתה רוצה ולטעון נגד הטענות שאתה רוצה לטעון נגדם ולא מול מה שאני מעלה. זה, איך שהוא, לא מרגיש כמו דיון בו יש הקשבה משני הצדדים. אינני רואה צורך להתמודד עם טענות שלא העלתי. לא טענתי שהעובד מקבל את הערך האמיתי שלו. לא טענתי שעליה X בשכר המינימום גוררת עליה Y בכמות המובטלים. זאת טענה מגוחכת. אתה פותח את אחת הפסקאות במילים "הניתוח שלך את מעשיה של פירמה בודדת הוא שגוי. חברות בעולם האמיתי לא עובדות לפי הכללים של הקורס במיקרו כלכלה." כמובן שבהמשך *לא* מתואר איך חברות בעולם האמיתי *כן* פועלות. ואני הרי לא טענתי שהשיקולים לפיטורים הם פונקציה ליניארית או שהבוס מעיין בספרי המיקרו שלו לפני ביצוע ההחלטה. אתה מתעקש להדביק לי דברים שלא טענתי. די. אתה כמובן טועה. הניתוח שלי את הפירמה הבודדת הוא די מדויק במקרים רבים. אם מפעל מסויים המעסיק 6 עובדים מרוויח 100 שקלים בחודש וההוצאה על שכר1 60 שקלים והוצאות על חומרי גלם הם 20 שקלים. יתקשה מאוד להעלות את השכר ל12 שקלים לעובד משום שזה משאיר לו בדיוק שמונה שקלים רווח ואלו אינם מספיקים כמשכורת לבעלים ובוודאי שאינם מותירים מרחב תמרון אם מחיר חומרי הגלם יעלה או אם יהיה מיתון או סתם חודש חלש או אולי שריפה וכן הלאה. הרווח שהמפעל עושה מאפשר לו גם להתמודד עם הסיכונים והתקלות. אתה כמובן חושב שזה שהבעלים הוא מיליארדר והוא יכול לקחת ולשלם מכיסו את ההפרש אבל סביר להניח שהבעלים לא יסכים איתך ויעדיף במקרים מסויימים למכור, לפטר או לסגור. אני חושב שמיצינו... 1 וזה לא משנה אם מדובר כאן באותו מקרה נדיר בו הקפיטליסט כן משלם לעובד "את מה שהוא מייצר" השכר הוא נתון בשלב זה ואיננו יוצאים כרגע, שכם אל שכם כדי ללחום במארת הקפיטליזם באופן כללי. |
|
||||
|
||||
כל הכבוד על ספירת המילים, וצר לי אם אינך מוצא אותן פרודוקטיביות לדיון. מצידי, לפחות אני יכול לציין בסיפוק שאני מבין טוב יותר את מה שנראה לי כנקודת הכשל בטיעוניך (וגם בטיעוניו של אורי, אשר מתבסס על אותם רעיונות בערך). אתה מתאר את פעולתה של פירמה בודדת -בערך-, תוך הזנחה של פרטים שנראים לך שוליים, והתעלמות מהעובדה הלא נוחה לצרכי חישובים שלא כל הפירמות דומות. ואז אתה עושה באופן פופולארי את מה שהכלכלנים מנסים לעשות בנוסחאות פסוודו-מתמטיות. אתה מניח שהשוק כולו הוא פשוט הרבה מאוד חברות כמו זו שתארת ''בערך'', ושניתן לסכם את הכל בצורה פשוטה. כבר הסברתי לאורי שהכשל בצורת המחשבה הזו דומה לזה שבחישוב אלף כפול אלפית ע''י ההנחה שאלפית זה בערך אפס, ואלף כפול אפס זה אפס. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |