בתשובה לגרשון, 30/08/04 18:22
 |
|
 |
||
|
||||
 |
אף עובד נמל לא יכול להשבית את הנמל. מי שמשבית את הנמל הם כלל העובדים, שמגלים סולידריות אחד עם השני ומגינים זה על זכויותיו (וניתן לומר זכויות היתר) של זה. תנאי החוזה ודיני גרימת נזק, הם דבר נחמד אבל לא ישים. אם העובד מפר את החוזה שלו, המעסיק רשאי לפטרו לאלתר. אם הוא גרם נזק במזיד (למשל ע''י שביתה) המעסיק (ולא אתה) יכול לתבוע אותו. הבעיה היא שלמעסיק זה לא כדאי, כי אז כלל העובדים ישבתו. הוא יכול לפטר את כולם או לתבוע את כולם, אבל אני חושש שזה לא יביא לו הרבה תועלת. בקיצור, עובדים מאורגנים (עם ועד או סתם עם סולידריות ביניהם) קשה לכופף לרצונך. גם חקיקה, כפי שהממשלה הנוכחית מנסה לפעמים, וגם יד קשה כנגד העובדים לא ממש עוזרים. מה שכן עוזר, זה בעיקר הגעה להסכמה עם העובדים על הצעדים שיבוצעו במקום העבודה. מקומות עבודה פרטיים מבינים את זה בדרך כלל (בנק הפועלים למשל) ואלו שלא, לומדים את זה בדרך הקשה (חיפה כימיקלים). הממשלה עוד לא למדה את זה וכנראה לעולם לא תלמד. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
טוב, לא עובד אחד, אבל 20 עובדים. קל מאד להלהיט עובדים ולגרום להם לשבות, כמו שראינו לאחרונה בגלל עניין קורס העגורנים. לפני שנה המוסד בו אני עובד שבת (אני לא מועסק ע"י המוסד הזה) כי היה רק אדם אחד שרצה להשבית אותו - יו"ר הועד. אף אחד אחר לא רצה לשבות, ואף על פי כן היתה שביתה. כי יו"ר הועד מיד איים שאם לא ישבתו כולם ההסתדרות תפסיק להגן עליהם, וככה כולם שבתו בניגוד לרצונם. אנחנו רק צריכים להסתכל מה קורה במדינות אחרות. באנגליה, בארצות הברית ואף בגרמניה חוקקו חוקים שמגבילים את זכות השביתה, ושם מספר השביתות ירד פלאים. כך שיש דרך לפתור את הבעיה באמצעות חקיקה. רק שצריך לעשות את זה סוף סוף. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מה אתה מנסה להגיד בזה? שמקומות העבודה נכנעים לכוח של ארגוני העובדים? שלארגוני העובדים יש יותר מדי כוח? אין לי שום ויכוח איתך בנקודות האלו. אני פשוט לא מאמין שהבעיה תיפתר בחקיקה או ע"י צעדים חד צדדיים אחרים. לארגוני העובדים יש כוח חזק במרכזי המפלגות כדי לסכל חקיקה מהסוג שאתה מציע וגם אם תצליח להגביל את האפשרות לשבות בחקיקה אתה לא תמנע מהעובדים לשבות, אם לא שביתה מלאה אז שביתה איטלקית או סתם לנקוט עיצומים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אבל זו בדיוק הנקודה - במדינות אחרות זה *כן* נפתר בחקיקה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אולי במדינות אחרות המדינה פחות מנסה לדפוק את העובדים, והעובדים פחות מנסים לדפוק את המדינה ? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
השאלה היא איך נמנעים ממצב של זכויות יתר בתוך מה שאתה מתאר ? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
שלד אחד בא לרופא ואמר: "אני לא מרגיש טוב." ענה לו הרופא: "עכשיו אתה נזכר?" אני מניח שבהסכמי עבודה חדשים שנחתמים התנאים שונים. למשל, עובדי מדינה חדשים לא מקבלים פנסיה תקציבית אלא מפרישים משכרם לפנסיה, כמו כל שכיר אחר. ברור שהעובדים הותיקים לא מרוצים מהרעיון, שכן גם אם התנאים החדשים חלים רק על עובדים חדשים, הרי שהעובדים בעלי זכויות היתר הולכים ומתמעטים באופן טבעי וכאשר הם יהיו מיעוט, יהיה ניתן לשלול מהם את זכויות היתר מבלי שהם יוכלו להשבית את מקום העבודה, שכן לא סביר שהעובדים החדשים (ללא זכויות היתר) יתמכו בהם באופן גורף. דוגמה טובה אלו עובדי מפעלי ים המלח. הותיקים - זכויותיהם נשמרו. הפחות ותיקים מקבלים תנאים סבירים. החדשים הם עובדי קבלן חסרי זכויות. תוך מספר שנים הותיקים יהיו מיעוט מבוטל ולא תהיה מניעה (מעשית) לפטר את כולם או לשלול את זכויות היתר שלהם. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |