|
||||
|
||||
אבל אם כל אדם הוא אנוכי (דואג לאינטרסים של עצמו), מה יפריע לנשיא האוניברסיטה לחנוק מחקרים או לבנות את האוניברסיטה כמו שחברות מסחריות ירצו? זה באמת מצער שהשם הטוב של האוניברסיטה יפגע, מצד שני מחכה לו משרה מכניסה בקוקה-קולה עם סיום כהונתו. |
|
||||
|
||||
שוק חופשי אינו תעודת ביטוח מפני עלייתם של אנשים מושחתים. לא ברור לי למה נוגעת השאלה. |
|
||||
|
||||
לתפיסה שלך את טבע האדם כאנוכיות צרה. בעצם, לא משנה. |
|
||||
|
||||
''אנוכיות'' לא מוגדרת היטב בפתיל הזה. אני לא רואה את עצמי מספק הגדרה שתשרוד דיון, אבל אם להתייחס נקודתית לדוגמא שלך, היא לא סותרת את ההנחה שכל אדם הוא אנוכי, אם אתה מגדיר אנוכיות בצורה מסויימת. אנוכיות לא חייבת להתבטא בצורה חומרנית. נשיא האוניברסיטה בדוגמא שלך אולי נהנה להיות נומרו אונו ולא רוצה שום משרה במקום אחר שבה הוא כפוף למישהו. יכול להיות שמשרת מנהל אוניברסיטה יוקרתית בעיניו יותר מאשר מנהל עציץ בקוקה קולה. |
|
||||
|
||||
לדעתי, ''אנוכיות'' במובן צר של המילה - בלי להכניס סיפוק כתוצאה מהגשמת ערכים - לא יכולה להסביר את המציאות, או לבנות מודל סביר להתנהלות אנושית. ברגע שנכניס לתוך המודל הגשמת ערכים כסוג של אנוכיות, איבדנו את היכולת להסביר את העולם לפי מודלים כלכליים טהורים. |
|
||||
|
||||
''ברגע שנכניס לתוך המודל הגשמת ערכים כסוג של אנוכיות, איבדנו את היכולת להסביר את העולם לפי מודלים כלכליים טהורים.'' להפך, נוכל להסביר מעשים שבכל מודל אחר היו מוגדרים כ''לא-רציונלים''. |
|
||||
|
||||
לא הבנתי. |
|
||||
|
||||
מעשים כמו תרומה לנזקקים, מוגדרים כ''לא-רציונליים'' בכל מודל כלכלי שלא לוקח בחשבון את ההנאה שלי מעצם התרומה. מודל כלכלי שיגדיר את הסיפוק שלי כרווח דווקא יהיה יותר קרוב למציאות. |
|
||||
|
||||
כן אבל אז ההנחה שכולם אנוכיים היא טאוטולוגית, ולא תורמת שום דבר לדיון. |
|
||||
|
||||
נכון. זה אכן יהיה מודל משעמם למדי. |
|
||||
|
||||
לא בהכרח. אם מניחים שכולם שואבים אותו סיפוק ובאותה תכיפות מתרומה לקרנות צדקה כמו מרכישת מוצר עבור עצמם או טיול בחו"ל, כי אז אכן אנוכיות אינה כלי יעיל לדיוננו. אבל עינינו רואות כי רוב האנשים מסתפקים בתרומה של עשרה או מאה שקלים מדי חודש, ומוציאים לצורכיהם אלפי שקלים מדי חודש. יתר על כן, אפשר לראות כי ההוצאה של אנשים אינה סתמית. הם אינם נוטלים את משכורתם ומוציאים אותה לרכישת 4,000 עותקים של ידיעות אחרונות, למשל. להיפך, הם בוררים בקפידה על מה יוציאו את כספם: הם מקצים חלק ממנו לחסכון, חלק אחר לאוכל, עוד למשכנתא, חשמל, מים וטלפון, וכן הלאה. כלומר, לא רק שהם מוציאים את עיקר הכנסתם על צורכיהם האנוכיים, רובם גם מוציאים את רובה באופן מחושב ורציונלי מאוד. |
|
||||
|
||||
זה פשוט דורש הגדרת קריטרינים למתי מתקיים סיפוק מערכים, על מה הוא מופעל וכן הלאה, לדעתי אין מדובר בחוסר תועלת פשוט לתיאוריות הכלכיות אין כרגע מודל טוב להתנהגות לא רציונלית (כשאני מגדיר לא רציונלית כהתנהגות הנעשית למען מירב הרווח הכספי) לשם העיניין, הרי מה אומר כהנמן (זוכה פרס הנובל בכלכלה) הוא אומר בין השאר ששיקולים הם לא רציונלים כי הסיפוק שאנשים מרגישים לא נובע בהכרח מכמות האמצעים החומריים שברשותם , וכן המניע שלהם הוא בהכרח לא יכול לנבוע אך ורק משיקולי רווח כספי. |
|
||||
|
||||
"אני מגדיר לא רציונלית כהתנהגות הנעשית למען מירב הרווח הכספי" עכשיו בלבלת אותי או את היוצרות לחלוטין. מדוע פעולה למען רווח כספי אינה רציונלית? לעניין עצמו, אינני חושב שאפשר להעלות טענה רצינית שכל השיקולים של אנשים הם כספיים. אפשר, אבל, להעלות טענה שהרוב המוחלט של השיקולים הם אנוכיים ומכוונים לסיפוק שאיפות שחלקן בעלות פן כספי וחלקן לא. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |