|
||||
|
||||
בחצי השנה האחרונה הזדמנתי פעמיים לאולם קבלת הפנים בנתב''ג. בשתי הפעמים צפיתי בזעף בעת באנשים הציתו בנונשלנטיות סיגריות בעת שפניהם מופנות ישירות לעבר שלטי הענק עליהם כתוב ''אסור לעשן''. טרם הזדמן לי לעבור בקניון מלחה שבירושלים, שעל כל עמוד בו יש שלט גדול ומאיר עיניים של ''אסור לעשן'', בלי לחלוף על פני כמה מעשנים (למעשה, בד''כ מדובר במעשנות, אבל זה בטח מקרי), וחוויה דומה הייתה לי ברוב הפעמים שביליתי פרק זמן של יותר מכמה דקות בקניון שבעת הכוכבים בהרצליה. באוניברסיטה, למרות מאמצים נאים למיגור העישון במסדרונות ובקפיטריות, עדיין יש רבים שלא מפריע להם לעשן בתוך הבניינים, כולל, אגב, אחת הפקידות שנאלצתי לבקר במשרדה כדי שאוכל להגיש את טופס שעות העבודה שלי, וממש לא הזיז לה לנשוף עשן בפרצופי. אז הניסיון שלי, לפחות, שונה מאוד מזה שלך. |
|
||||
|
||||
כנ"ל, והשיא - נתקלתי במעשנים בלובי של קולנוע רב-חן בפתח תקווה. פניה למאבטחים נענתה: המנהל הורה לנו להתעלם. פניה למנהל נענתה: אין לי אמצעים לאכוף את התקנה - מאבטחים שלי כבר חטפו מכות כשניסו לאכוף את האיסור והמשטרה סרבה להגיע. הצעתי לו בנימוס לגייס מאבטחים נוספים ו/או חזקים יותר והחלטתי להחרים את בית הקולנוע הנ"ל עד להודעה חדשה. פניה למעשנים עצמם נענתה - עוף לי מהעיניים. |
|
||||
|
||||
לא הבנת - הם התכוונו לבקש שתתרחק מהם כדי שלא תשאף את העשן המסוכן! |
|
||||
|
||||
השיא הוא כשהמאבטח מתחיל לעשן (בתגובה). |
|
||||
|
||||
שותפה לחוויות הקניונים שלך. זה פשוט בלתי-נסבל. ראוי לציין שבבר-אילן התופעה של עישון בתוך בניינים כמעט ולא קיימת (לפחות לא בבניינים שיצא לי לבקר בהם. רק חסר שיבוא איזה מתמטיקאי ויסתור אותי עכשיו), בטח שלא במשרדי האוניברסיטה. |
|
||||
|
||||
בהר הצופים, צריך לזכור, אין ממש "מחוץ לבניינים". כלומר, המעבר בין פקולטה אחת לשניה, רוב הזמן, נעשה במסדרונות סגורים. יש חצרות ומרפסות, אבל לא תמיד לאנשים יש כוח לצאת לשם (בכל זאת, ירושלים - קר פה!). |
|
||||
|
||||
דוקא בשהותי האחרונה בשדה התעופה (1) נהנתי מאד לראות את המעשנים כלואים באקווריומים שלהם. לא היה אף אחד (שאני ראיתי) שעישן מחוץ לאקווריום. ובנוסף,בשבועות האחרונים (2) אני ניתקלת שוב ושוב באנשים שפוגשים אותי (נניח בתחנת אוטובוס, או מקום אחר בחלל הפתוח שלא היתי מבקשת לכבות סיגריה אלא פשוט מתרחקת קצת) ובלי שאני אגיד כלום מכבים את הסיגריה בשביל שאני לא אצטרך להטריח את עצמי לזוז. מה שאומר שיש תקווה... (1) סוף שבוע באיסטנבול. היה מדהים. כבר שנים שאני רוצה לראות את עבודות הפסיפס באיה סופיה. (2) זאת אומרת, מאז שהפכתי מ"סתם שמנה" ל"בפירוש בהריון" |
|
||||
|
||||
באזור השערים והדיוטי-פרי, זה נכון. יש חדרי עישון נפרדים ואנשים מקפידים להשאר בתוכם, רוב הזמן. אבל באולם קבלת הפנים אין אקווריומים, ואנשים מעשנים חופשי למרות שאסור. כן, יש תקווה. כל מה שצריך לעשות זה להראות כאילו אני בהריון... מצד שני, זה בטח אומר שאני אצטרך להתגלח... |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |