|
||||
|
||||
מ.ש.ל. כשמדובר בקורס מבוא בו הנושא קבוע מראש, המתרגלים מקבלים רשימה מפורטת מהמרצה של נושאים שצריכים להיות בה. הציונים נקבעים ע''י המתרגלים שהם כבר הכתובת לערעורים ובד''כ העבודה לא עולה לערעור אצל המרצה עצמו (במידה וכן, פעמים רבות מפחידים את הסטודנט שהציון עלול לרדת. נסה ותהנה). מרצים נותנים ציונים גבוהים בעיקר כדי להמנע מסטודנטים מציקים שבאים להתווכח. על סמך הכרות אישית, אני יכולה לספר לך שבמחלקה הספציפית שלך ישנם מרצים שידוע כי הציונים שהם נותנים הם בהתאם למשקל העבודה, מספר העמודים שבה וכו'. ישנם מרצים שאפילו לא טורחים לקרוא את כל העבודה. החוכמה היא להיות יצירתיים במסגרת הדברים שצריכים ללמוד ולא להמציא תיאוריות חדשות רק כי לך הן נראות נורא חכמות. ובנוגע לנסיונך האקדמי... נו טוב, הוא מעולם לא עניין אותי עד כדי כך ואני לא מתכוונת להתחיל עכשיו. |
|
||||
|
||||
נו, תאמיני למה שאת רוצה. המרצה המדובר לא ידוע כמחלק ציונים, וידוע לי על עבודות שהוא בדק לאחרים וקיבלו ציונים נמוכים למדי. ומכיוון שהעבודות שלי נוטות לסבול מתת-משקל, אני מטיל ספק בטענותיך, לפחות לגבי המרצים שלמדתי אצלם. |
|
||||
|
||||
|
||||
|
||||
בסך הכל התלוננתי קצת על המתרגלים. זה שאיילת החליטה להטיל ספק בכל מה שאני אומר ולטעון שאני לא מבין שום דבר, ובכלל קיבלתי ציונים כדי לסתום לי את הפה - זה כבר לא אשמתי. |
|
||||
|
||||
לא הטלתי ספק בדבר מדבריך, זה אתה שקפצת למגננה בנוגע לנסיון האקדמי שלך. אני שמחה שפגשת גם מרצים נחמדים, ואני יודעת שיש גם כאלה שנכנסים לקטגוריית ההגינות, אבל להאשים את המתרגלים בחוסר יצירתיות וברשעות שמנחה אותם לתת לך ציון נמוך, זה לא הוגן. הם לא מקבלים שום החלטה בעצמם ולמעשה, הם כולם סטודנטים בדיוק כמוך - לתואר שני ולדוקטורט. |
|
||||
|
||||
אמרתי שאינני מאשים את המתרגלים בשום דבר, ובטח שלא ברשעות. הם נוהגים כפי שהם חושבים לנכון. אני פשוט אינני מסכים איתם. |
|
||||
|
||||
הם נוהגים כפי שהממונים עליהם מורים להם לנהוג. אתה יכול לקרוא לזה חוסר יצירתיות ואתה יכול לקרוא לזה טמינת הראש בחול עד שיגיעו הם לסטטוס הקובע סילבוסים. שוב, היצירתיות האמיתית היא לקחת את החומר המוכר והידוע ולהציג אותו בצורה אחרת. |
|
||||
|
||||
אין ספק שדובי צודק. הבעיה ידועה במיוחד במשפטים. שם כל ניסיון ליצירתיות היה נתקל בעטם האדום של המתרגלים בודקי המבחנים. בבר אילן החליטו לחייב את המרצים לבדוק 20% מהבחינות, כדי לעזור במשהו לפתרון הבעיה הזו. |
|
||||
|
||||
ובעצם, מה שמשתמע מדבריך הוא, שאתה כמתרגל (מתוך הנחה שלא לנצח תתרגל בקורסים עם בחינות אמריקאיות), תרצה לא לנהוג כשאר המתרגלים ולא לעודד את הסטודנטים לכתיבה שטחית של "רשימת מכולת". מה לדעתך יקרה קודם? אתה תשנה את פני המחלקה (לטובה, כמובן) ותהפוך אותה למעמיקה יותר, או שתתפרסם בתור המתרגל שממנו צריך לברוח משום שהוא מעיק בהערותיו ונותן ציונים נמוכים? |
|
||||
|
||||
אין לי בעיה עם אף אחת מהאפשרויות. (אם כי כדאי לציין כי השאיפה שלי היא לסיים את התואר כבר בשנה הקרובה, מה שאומר שהקורס שאני צפוי לתרגל הוא היחיד שאתרגל (בארץ) בחיי, מה שאומר שאף אחד מהתרחישים לא יקרה). חוץ מזה, לא אמרתי שאני אתן ציונים נמוכים. רק שאנשים אחרים יקבלו את הציונים הגבוהים. |
|
||||
|
||||
היי אילת. היו סטודנטים שהדרכתי (מעבדות בכימיה) שהיו מקוריים בדרך מחשבתם אבל מקוריותם הובילה אותם למסקנות מנוגדות. טענתי: יש שני רבדים: הראשון להיות מסוגל להשתמש בידע הקיים לפתרון תרגילים חישוביים ובעיות מעשיות. רובד שני למצא מתי זה "לא עובד" , להציע הרבה רעיונות חלקם אפילו מופרכים מיסודם, ולבחון אותם. לצורך השגת הרובד השני יש צורך בתחילה בלימוד והבנה, לפעמים אפילו נדרש שינון. מה דעתך? |
|
||||
|
||||
אני חושבת שגם לקורסי השינון (ואפילו במדעי הרוח והחברה) יש ערך רב, בעיקר כי הם מקנים כלים להבנה של התחום כולו. אגב, ישנם סטודנטים שבמשך כל שנות הלימוד שלהם עסוקים בשינון ורק בתזה של התואר השני, או הדוקטורט מיישמים למעשה את כל אותן תיאוריות יבשות. כמו שכבר ציינתי, החוכמה היא להיות יצירתי באותם תחומים יבשים ולא לחשוב להמציא את הגלגל כשלמעשה המקוריות מובילה למסקנות מנוגדות כפי שתיארת. |
|
||||
|
||||
כן אבל איך עושים את זה. |
|
||||
|
||||
קוראים את כל מה שיש לקרוא בנושא. מסכמים, משננים ושואלים שאלות. הלמידה היא אינדבידואלית אצל כל אחד |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |