|
||||
|
||||
יעקב. אולי אתה "יודע" מהי הבעייה של מערכת החינוך ומהו הפתרון, אבל אתה כנראה לא מודע לכך שאנשים אחרים סבורים אחרת ממך (כמובן רק סבורים, כי בכל זאת האמת בצד שלך). לפיכך אתה מעלה השערות פרועות לגבי מניעים רשעיים וחוסר דאגה לחינוך, וחבל. למען ההוגנות, האם תהיה מוכן להעמיד את עצמך באותו מבחן לגבי הדאגה לחינוך? נניח שהיה לך כדור בדולח, שמגלה שהפרטה תגרום להרעה ממשית ברמת החינוך בכל היבט שהוא, כולל הכספי (אני יודע שלשיטתך זה סותר את הסדר הטבעי, אבל תניח לשניה שיש באג לוקאלי בסדר הטבעי). האם במצב כזה תתמוך בהמשך קיום מערכת חינוך ממלכתית? או שהעיקר הבחירה החופשית ולעזאזל החינוך? |
|
||||
|
||||
1) אני דן בשאלה של סתירה בין טובת המדינה לטובה אישית. אני טוען שבמקרים רבים מאוד השרים מעדיפים את טובתם האישית ו/או דבקים במדיניות אשר מחזקת את טובתם האישית בלי להיות פתוחים לבדיקת האפשרות שיש מדיניות יותר טובה למדינה. 2) אתה דן לגבי איזון ערכים. מה יש לעשות כאשר יש סתירה בין שני ערכים כאן מדובר על חרות וחינוך. עלי לבחור בערך היותר חשוב ולעניינינו הוא כמובן חרות. על מנת להבין למה תחשוב שדרך כדור בדולח אני מגיע למסקנה שאם ישראל יקפידו לאכול כשר הם מיד יגאלו ולכן יש צורך לבער את החזיר ביד קשה ובזרוע נטויה. אולם כמו שאמרת הסתירה היא מדומה. לא ניתן לחנך ללא חרות, כמו שלא ניתן לחמם קרח במצב מוצק ל 200 מעלות בלחץ אטמוספרי. תאלץ לחיות עם העובדות. |
|
||||
|
||||
1) אוקיי - הבנתי אותך לא נכון. חשבתי שהתכוונת לכך שהשרים בעצם יודעים שהשיטה שלך היא זו שתפתור את הבעייה של מערכת החינוך. מסתבר שאתה סתם טוען ש"במקרים רבים מאוד" (ואני בטוח שתוכל לנקוב לפחות בשניים) הם מעדיפים במודע מדיניות חינוך שמבטיחה את טובתם האישית וב*ניגוד* לטובת המדינה. 2) על-מנת להבהיר - כך בדיוק ציפיתי שתענה. לא באמת חשבתי שאתה דן מתוך דאגה אותנטית לחינוך אלא מתוך התנגדות למגבלה על חירות שאתה תופס אותה כנוראית. ידוע לי זה מכבר שמסקנותיך לגבי העתיד הן בעלות וודאות פיזקלית ותואמות במלואן לתפיסת העולם שלך. לא הייתי משוויץ בזה במקומך. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |