|
||||
|
||||
בלי שבדקתי, אני מניח שיש שבעה שיאני שכר באוניברסיטאות. את בעלי השכר הגבוה צריך להשוות לבעלי תפקידים דומים במגזר הציבורי (בנק ישראל?), ואם יש חריגות - לקצץ. מבני פאר: אף אחד לא תורם לאחזקה ("מגב זה נקנה בתרומתה הנדיבה של משפחת..."). אני יודע שמתורמי בניינים משתדלים לקבל את עלות הבנין, פלוס קרן שמתוכה אפשר יהיה לשלם על אחזקה. מן הסתם זה לא תמיד מצליח. פנסיה: אף קבוצת עובדים לא מתנדבת לוותר על ההטבות שלה. זה לא אומר שהמדינה (המעסיק) צריכה להתנדב להמשיך לשלם אותן. |
|
||||
|
||||
צר לי אבל המספרים גדולים משמעותית, בכוונה איני רוצה לציין שמות כדי שלא לפגוע באנשים.אתה מוזמן להסתכל בדוך רכלבסקי www.mof.gov.il מרבית התורמים מממנים חלק מעלות בניין. בלי קשר למניעים שלהם אני סבור שאנו חייבים להם תודה. כמעט שאין בניין או מחלקה בבי"ח בארץ שלא נושא שם של תורם. כך גם באוניברסיטאות. אבל התחזוקה נעשית מהתקציב השותף. כתבות רבות פורסמו בשנים האחרונות בנושא. המבנים הצנועים והיעילים של פעם, למשל הספריה המרכזית בוויצמן, בית האוסף הלאומי בעברית , ביה"ס לרפואה בת"א ועוד, הם מבני בטון גדולים ופונקציונליים. את מבני הזכוכית החדשים יש למרק ולמזג. הכיפות הנוצצות מאוכלסות בפסלים לרוב ריקות מאדם ואחזקתם יקרה. - יפה, אבל יקר. בעניין הפנסיה, גם בזה אתה צודק, אבל אם הפרופ' הוא גם אחד הפנסיונרים, וגם המנהל (למשל מנכ"ל , או נשיא אונ') מי יייעל וע"ח מי ? שרת החינוך שהיא יו"ר המלג אומרת זאת בעקביות ובניגוד לקודמיה היא גם עושה, למשל ע"י שינוי הרכב המל"ג. לא בטוח שתכתיב פוליטי עדיף לאונ' על רפורמה פנימית אבל מי יקום ויעשה מעשה? |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |