בתשובה ליוני לזרסון, 25/05/01 12:47
אין פיזיולוגיה באימוץ ממים 24078
אנו דנים במכשלה הקודמת, כרונולוגית ורעיונית, לממטיקה עצמה. במקרה הפרטי של דיון זה, מתבטאת אותה מכשלה בהסקת ה*אמונה* כי לאדם אין רצון חופשי, מתוך אימוץ הראיה הממטית. ההכרח להסיק אמונה זו הוא שקרי מבחינה לוגית.

(אמירות טריביאליות נשזרו בקטע להלן, שלא מתוך כוונה לזלזל בתבונתכם)

ההבנה האנושית מוגבלת. לכן משתמש האדם בקירובים, כדי להתמקד בתיאור אותם היבטים במציאות המעניינים אותו באותו רגע. בפרט הוא מאמץ צורת הסתכלות ומינוחים המשמשים אותו בצורה מועילה יותר לאפיון הבעיה.

הממטיקה אינה אומרת דבר על התהליך הפיזיולוגי שבו המוח מאמץ ממים מסוימים ודוחה אחרים. לא קיים תהליך כזה. הממטיקה לא אומרת דבר על המוח, דהיינו על אותו איבר בגופך הכפוף לכל חוקי הטבע. זאת כשם שמדע הכלכלה אינו אומר דבר על תנועת חתיכות נייר בעולם, כי אם על דינמיקה של הון. באופן דומה מתארת הממטיקה דינמיקה של רעיונות.

אפלטון הגה את מישור האידאות. אידאות הן נצחיות. כפנסיה במשהב"ט, קיומה של אידאה במישור האידאות מובטח גם אם לא ישאר ולו אדם אחד שיחזיק בה. לכן, כאשר מעוניינים לאפיין התפשטות של רעיונות, לא ניתן להשתמש בהצלחה במונחים שטבע אפלטון. חלל זה מילא דוקינס בהמציאו את הממטיקה. אידאית יש אלוהים ויש אין-אלוהים. ממטית, לא יהיה יותר אלוהים כשלא יהיו יותר אנשים שיחזיקו בממות דתיות. מכאן לא ניתן להסיק שלא קיים אלוהים, או שקיומו מותנה בקיום האדם, אלא שבראיה ממטית, הישרדות הממות השונות של אלוהים מותנית בקיום נשאים שיחזיקו בהן, ויעבירו אותן הלאה.

להמשך הדיון אולי מוטב להציג את הבעיה הפסיכופיסית, אך קטונתי מלתארה בצורה בהירה. אם הבעיה מוכרת לך, אשרינו. אחרת, חיפוש באייל או עיון בספרון של ליבוביץ', בהוצאת האוני' המשודרת, יוכל לעזור.

כל טוב.
אין פיזיולוגיה באימוץ ממים 24135
קודם כל שבחים על הדיון המעניין והמעמיק ועל האתר כולו.
הערות:
לגבי "לכן משתמש האדם בקירובים...": להערכתי הקירובים הם זיהוי תבניות מוכרות בקלט )מהן גם מורכבים הממים( והשלמתן מן הנסיון.

לגבי מוסר ורצון חופשי )קשור אולי גם להסתייגויותיו של וינסנט לעיל(: כפי שמראה ר. דוקינס ב"הגן האנוכי", המוסר הינו תוצר אבולוציוני. במילים אחרות, סטטיסטית, ליצורים בחברות מפותחות, הנולדים עם צורך מוסרי )למשל חמלה(, יש יתרון שרידתי על פני החסרים צורך כזה.

דבר זה אינו צריך להפחית כהוא זה מחווית הבחירה האישית. באופן כללי סובייקטיביות חווית הרצון החופשי, בדומה לסובייקטיביות כל חוויה, אין בה כדי לגרוע מעוצמתה או מתוקפה. זה רק קצת מבאס לחשוב על זה לעיתים.

לגבי ה"אחריות", בחברות מתוקנות )קיימות כאלה?(, ענישה אינה כבמשפט האמריקאי - כדי לנקום באחראים או כדי לתקן עוול בשם האסטטיקה של הצדק )"לעשות צדק"(, המטרה היא לתרום באופן רציונלי השפעה )"מתקפת ממים"( על המכונה האנושית - למשל לשם הרתעה.

טוב, הארכתי בדברי ופתאום שמתי לב שבאסון הנורא בתלפיות, בדיוק כששרית חדד אמרה "אין לי", פתאום לא היתה רצפה.

ערב נעים ושבוע מנחם לכולנו.
בטח שיש 24421
קודם כל שים לב, קיומו של אלוהים או קיומו לא תלוי בממטיקה, רק האמונה בו. אותו הדבר אם רוב הממים, הם תלויים במציאות. המח יוצר לעצמו ממים בסיסים כמו הבנה של כח המשיכה, וכנראה שהוא ידחה ממים שמתעלמים או נוגדים את קיומו של כח המשיכה.

ואין לי מושג מה זה פסיכופיסיקה (לאמרות שאני יכול לנחש) וגם בכתביו של אפלוטון לא קראתי בעיון. אבל אני מסכים שהממתיקה דוחה את קיומו של מישור האידיאות, ובצדק. בסך הכל מישור האידאות של אפלטון היו הממים שהוא בחר או המציא, והם משתנים מפרט לפרט.

שימו לב שהעליתי כאן נקודה שלא הועלתה (נראה לי) בדיון, המצאת ממים. איפשהו היה תת דיון על הגדרת חוכמה לפי תורת הממים, ופשוט התעלמנו מכך שהמח גם יכול להמציא ממים בעצמו. למשל: "אדום זה יפה" יכול להיווצר באמצעות העברתו בחברה כפי שמתואר במאמר, או למשל שיוך הצבע עם מאכל טעימים ומזינים כמו עגבניה.
מהם ממים? 24425
ראשית, באשר למי שלא קרא, למי שלא שמע: פסיכופיסיקה עוסקת בבעיית גוף-ונפש. כלומר, מי מהם קיים, ואם שניהם, כיצד נשמרת הקורלציה בינם (מדוע כשהגוף נפצע - הנפש כואבת וכו'). נושא מעניין, אך קצרה היריעה.

אבל כל זה מזכיר לי שאלה לא פחות מרתקת: מה הם אבני היסוד של הממים, ממה המוח מרכיב אותם, באילו נסיבות הם נוצרים.
אם יש למישהו רעיונות - אשמח לקרוא.
מהם ממים? 24433
אוכל להפנותך לאתר של ויליאם קלוין, שעונה בדיוק על השאלות האלה בכמה ספרים שלו:
www.williamcalvin.com. האתר אפילו מכיל את הספרים עצמם, והפניות לאמאזון, שם תוכל להזמין אותם, אם מתחשק לך.

חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים