 |
כלומר, טענתך הבסיסית היא שאין קשר או אין קשר הכרחי בין עמדותינו הבסיסיות והצעדים שאנחנו חושבים שצריך לנקוט בעקבותיהם ולמעשה, הם יכולים להתקיים תוך סתירה. לדוגמה, אני יכול להחזיק בעמדה שארץ ישראל שייכת לעם ישראל כי כך ציווה האל וכל מי שמחזיר חלקי ארץ ישראל הוא בוגד שדינו מוות, ובצד השני לדרוש נסיגה מיידית מהשטחים הכבושים. או, אתה יכול להחזיק בעמדה שבשר הוא רצח וכל פגיעה בבעל חיים – אפילו מקק – היא פשע מתועב, ובצד השני להזמין סטייק רייר כל יום בצהריים.
אין ספק שמצב כזה אפשרי, אבל הוא נדיר למדי. בדרך כלל יש קשר בין עמדות לבין צעדים מעשיים שהמחזיק בהן דורש.
בדרך כלל, השילוב הוא רופף יותר. רכוש (אמצעי ייצור) כולל מגוון רחב של דברים, מרכוש אישי, עבור בחסכונות וכלה בחירות לעבוד, בריאות או חיים. רוב האנשים עוצרים באופן מלאכותי בנקודה שלפני חיים, משום שזה נראה להם באמת "עובר את הגבול" אבל לא חשים שום בעיה עם פגיעה שרירותית בכל אחת מהזכויות האחרות (פגיעה המעידה על כך שזכות הבעלים מותנית).
נסה לבדוק, לדוגמה, כמה מהאנשים באייל סבורים שלמדינה אין זכות להפקיע את זכות הפרט לעשות מעשים שאינם פוגעים בחירותם של אחרים, אך לא נראים להם מתאימים. הצעיפים הולכים וצונחים ככל שהמקרה הנדון בוחן את גישתו של אדם בצורה מוקצנת וחריפה יותר.
לדוגמה, כמה אנשים באייל, לדעתך, תומכים בזכותו של אדם (בגיר ששכלו עמו) לאכול ולשתות מה שהוא רוצה? מן הסתם, יהיו פשיסטים גמורים שיסברו שכאן "צריך פיקוח" אך רוב המשתתפים יסכימו שזכותו של אדם לאכול ולשתות מה שהוא רוצה.
ומה אם אותו אדם אוכל ושותה דברים שרופא קופת חולים או חבר גילדת הרופאים אחר אמרו לו שיזיקו לו? כאן יהיו כמה נוספים שיצטרפו לעמדת "צריך פיקוח" אך רוב המשתתפים יסכימו עדיין שזכותו של בגיר ששכלו עמו לאכול ולשתות גם דברים שאינם מיטיבים עמו. אם הוא נהנה מזה, זו זכותו.
אבל מה אם אותו בגיר מעדיף לשתות חשיש ולאכול הירואין? או! כאן אני סבור שרוב מכריע של האנשים יכריז בגלוי שזו אינה זכותו. להיפך, למדינה יש רשות למנוע ממנו לאכול ולשתות דברים *מאוד* מזיקים. יתר על כן, למדינה יש גם רשות לכלוא אותו בבית הסוהר אם הוא אוכל דברים *מאוד* מזיקים כאלה. רק מיעוט קטן יתבע את שינוי החוק למען חירות הפעולה בתחום כה בסיסי.
כמובן שהרוב ידבוק בטיעונים מגוונים. חלק יאמרו שזה אסור כי כך נקבע בחוק וחשוב לציית לחוק, אך טענה זו לא מסבירה מדוע אינם תומכים בשינוי החוק. אחרים יאמרו כי למדינה יש זכות למנוע גרימה עצמית של נזקים מאוד מסוכנים, אך היא מותירה את רוב שדה האפשרויות חופשי. לכך אפשר לענות, כמובן, שמאחר וההחלטה מהו "מאוד מסוכן" היא שרירותית לחלוטין, שדה האפשרויות יכול להתקיים, אך הוא מופקע כעקרון. נסיוננו בתחום אומר לנו שפעמים רבות מה שאפשר לבצע גם מבוצע.
ואפשר לתת גם דוגמאות נוספות לשאלות מהותיות על החירות שתמצא שרוב האיילים תומכים בהגבלתן הקיצונית. לדוגמה, מדוע נדרש אדם לחגור חגורת בטיחות? מדוע נדרש אדם לחבוש קסדה בעת רכיבה על אופנוע או אופניים? מדוע נדרש אדם הנדרש לכך להשתמש רק בשירותיהם של חברי גילדת עורכי הדין, הרופאים, הפסיכולוגים, השמאים, וכו'? מדוע אדם שאינו נמנה עם הגילדות האלו הוא פושע כשהוא מעניק שירותים כאלו?
אפשר להעלות עוד עשרות דוגמאות להגבלות נוספות, שכאשר תועלה מי מהן מייד יקומו רוב תושבי האייל ויאמרו "אבל אי אפשר שכל אחד יחליט בעצמו..." ויתבעו בגלוי פיקוח (כלומר, הפקעת זכויות הפרט על רכושו). נסה לדמיין, לדוגמה, את התגובה למי שיבקש על זכותו לבנות את ביתו כרצונו, להציב שלט על חנותו כרצונו, לא להגביל את חירותו לטובת שירותים שהוא אינו נזקק להם, לנהוג במכונית לפי טעמו, לאכול לפי החלטתו, לשתות לפי החלטתו, לשכב במיטה כפי טעמו, לזיין לפי טעמו, וכן הלאה.
|
 |
RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש