 |
מכתבו של הנער הנון-קונפורמיסטי הזכיר לי פרשה מימי עלומי הרחוקים, ימי החלטת האו"ם כי הציונות=גזענות. ביה"ס שלי הוציא את כל תלמידיו, להפגין נגד ההחלטה ברחבת העיריה. התנגדותי הגלוייה להפגנה זיכתה אותי בציון 5 בהיסטוריה באותו שליש (ובציונים ברוח דומה עד אשר המורה להיסטוריה ולאזרחות התחלף). למרבה ההפתעה, למרות הסיכוי לביטול תורה, לא הייתי יחיד. בקרב חלק מהתלמידים שררה אוירה אותה בטאו יפה אנשי התכנית הסטירית "ניקוי ראש" בקטע על המפגינים המניפים שלטי "אני לא גויאבה".
נראה לי שכאנשים מבוגרים, העצה הטובה ביותר שנוכל לתת לנער, היא שנון-קונפורמיזם המבטא עצמו בהתנגדות דווקאית לדברים טריביאליים ולא חשובים, מאבד את המהות שלו והופך לעיתים קרובות לנסיון לזעזע ולמשוך תשומת לב וזוהי התכונה הקונפורמיסטית ביותר בקרב בני הנוער.
ההפגנות לסוגיהן השונים, בפרט באוירה של אינפלציית הפגנות, הן עניין מעוט חשיבות (מקרה נדיר בו אני מסכים עם יעקב ולכן כנראה ראוי למחשבה נוספת).
להערכתי נזקי הדגש המופרז על לימודי השואה במכנה המשותף הנמוך ביותר(מסעות לפולין ודגש על מסקנות אידיאולוגיות פופוליסטיות), התבטאו בן היתר בגל האדיר של מבקשי פספורטים פולניים וגרמניים (המציאות גברה בקלות על האידיאולוגיה). אם אכן אנשי הימין הדתי מוציאים באופן מאורגן אנשים ממקומות עבודה ובתי ספר שתחת שליטתם להפגנותיהם, הם עשויים בסופו של דבר להתחרט על כך.
|
 |
RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש