|
||||
|
||||
נאמר לי פעם, שהיום גשרים נבנים כך שאינם מגיבים כולם לתדר יחיד (נניח, שני חומרים שונים). האם זה יכול להיות נכון? |
|
||||
|
||||
מהנדס הבניין מתכנן ריסון מתאים, שיאפשר להפנות את העירור הצפוי בתחומי תדרים שכיחים למנגנוני שיכוך (תרמי וכו') מתאימים. בני אדם יוצרים עירור בתדרים נמוכים מאד, מנועים (למשל במהלך שיפוצים) יוצרים עירור בתחום תדרים נבדל, שגם עליו יש לתת את הדעת. לכל מבנה יש רזוננסים שונים וניתן לחשב אותם ולשלוט בהם. כתמיד, גם נושא זה ניתן להשליך לבני אדם ולהסיק מסקנות מעניינות. כל עוד המתים מוטלים לפנינו אשתדל לרסן את עצמי מלהפליג בפרשנויות. |
|
||||
|
||||
לגופים מסובכים יש בדרך כלל יותר מתדר עצמי אחד. התדרים העצמיים הם פונקציה של הצורה הגיאומטרית ושל צפיפות החומר. היום יש תוכנות קלות להפעלה (שמבוססות על שיטת האלמנטים הסופיים) שמאפשרות לדעת את התדרים העצמיים של גופים שונים. התדרים העצמיים הם אלמנט חשוב בתכנון. בדרך כלל מחזקים את המבנה כך שהתדרים העצמיים יגדלו. |
|
||||
|
||||
התוכל להפנות אותי למקור מידע בנושא שיטת האלמנטים הסופיים? |
|
||||
|
||||
איני יודע מה בסיס הידע שלך. שיטת האלמנטים הסופיים היא שיטה נומרית לפתרון משואות דיפרנציאליות. (אנליזה נומרית הינה ענף במתמתיקה שימושית.) השיטה הנומרית הכי נפוצה לפתרון משוואות דיפרנציאליות היא שיטת ההפרשים הסופיים. שיטת האלמנטים הסופיים נוחה כאשר תנאי השפה (בעצם הצורה הגאומטרית) מסובכים. עדיין מעניין אותך ? יודע מה זאת משוואה דיפרנציאלית ? אם אתה עדיין מתעניין, אני מציע שתפנה אלי באי מייל. הדיון הזה נראה לי לא במקום. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |