|
||||
|
||||
אני מנחשת שרוב הנזקים מעישון פסיבי לא מגיעים מממעשנים אקראיים ברחוב, אלא מקרבה ממושכת ואינטמית עם מעשנים (בני משפחה, חברים, עמיתים לעבודה). האם 20 שנה של חיים עם, נניח, הורה מעשן, לא משתווים ברמת הנזק שלהם לשלוש שעות עם עשן אוטובוס? כמה אנשים נאלצים לבלות שנים ארוכות עם קרובים ומכרים מעשנים לעומת כמה אנשים שנחשפים ממושכות לעשן של אוטובוס? |
|
||||
|
||||
א. אני לא בטוח שזה נכון, אני יודע שאחוז הילדים חולי האסטמה בגוש דן הוא עצום בהשואה למקומות אחרים בארץ (מעל 40% אם אני זוכר נכון כשהממוצע הארצי עומד על פחות מחצי מהמספר הזה). אני לא יודע אם הורים בגוש דן מעשנים יותר מהורים בדרום או בצפון אבל קשה לי האמין שהפער נובע רק מעישון. ב. כדי להכנס לאנשים לתוך הבתים ולהגיד להם לא עשן עם בני המשפחה, במצב הנוכחי (כשאי אפשר לעשן כמעט בשום מקום אחר ויש הרבה מעשנים) זה קשה מידי. אפשר לנסות לעורר את המודעות של אנשים לעניין אבל לאכוף את זה, ניראה לי מוגזם. ג. לגבי מקום העבודה, אסור לעשן במקומות עבודה. יש חוק כזה. אני יודע שיש מקומות שלא אוכפים בהם את החוק הזה אבל ברוב המקומות אין בעיה כזו. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |