|
||||
|
||||
"הרבה ארכיאולוגים שהכרתי מתייחסים לכל הממצאים מהתקופה הערבית, הצלבנית, הביזנטית, הרומית, וכו' כ"בררה" בדרך לדבר האמיתי: התקופה "הישראלית" – ובמיוחד זו של בית ראשון ולפניו" דברים אלו מחזקים מחקרים ועבודות רבות במגוון תחומים אשר טוענים כי הציונות ניסתה לבסס היסטוריה הקושרת את ראשיתה לתקופה הקודמת של ריבונות יהודית/עברית בישראל והתעלמה בהתאם מהגולה (הדוויה). |
|
||||
|
||||
אני חושבת שכל תנועה לאומית הייתה מנסה לבסס את ההיסטוריה המקשרת את ראשיתה לאותה פיסת קרקע בה היא שואפת להקים בית לאומי, אבל השאיפה הזו אינה בהכרח מביאה להתעלמות מממצאים אחרים. אני לא חושבת שניתן ''להאשים'' את הארכיאולוגים הישראלים בכך, לאור ריבוי האתרים הארכיאולוגים שחשפו ממצאים המעידים על נוכחויות שלטוניות שאינן עבריות. |
|
||||
|
||||
המממ... כן ולא. אין ספק שברובד מסוים יש כאן מוטיבציה "ציונית" אבל בהתחשב בכך שרוב החוקרים אינם אוחזים בפלס ובמקושון מטעמי כי-לנו-לנו-ארץ-זו אפשר גם לקבל מניע פטריוטי פחות: התקופות שלפני הספירה הרבה פחות "ממופות" וכוללות הרבה יותר תעלומות מתקופות מאוחרות יותר. עבור ארכיאולוג, גילוי של רחוב צלבני שלם אינו שקול כנגד גילוי כתובת מהמאה העשירית לפני הספירה, שכן מתקופה זו יש לנו רק מעט תיעוד, וכל פרט קטן יהווה גילוי מרעיש. רק תאר לעצמך שמתגלה בחפירה בחצור חרס מהמאה העשירית לפני הספירה ועליו כתוב "מס עבד למלך שלמה אשר בירושלם" – שנייה אחרי אישור החרס צונחת חצי מקהילת הארכיאולוגים בעולם לתהום והחצי השני מתרומם לרקיע... |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |