בתשובה לרב צעיר, 07/08/04 20:54
 |
|
 |
||
|
||||
 |
'' דווקא העובדה שלדמויות שאלה יש שמות מצריים מחזקת את הטענה שמדובר על ארוע היסטורי (בסדר גודל כזה או אחר), שהרי אין זה מסתבר שסיפור שיומצא כמה מאות שנים לאחר מכן בארץ ישראל יזכיר שמות מצריים למהדרין.'' זו הנחה סבירה אם אתה מניח שההשפעה המצרית התקיימה רק בנקודה מסוימת בזמן וחדלה לחלוטין לאחר מכן, אך זו הנחה שגויה. ההנחה המקובלת היום היא שהנוסח הסופי של התורה נוצר בסוף המאה השביעית ותחילת השישית לפני הספירה (כלומר, בסביבת ימי יאשיהו) ואפשר למצוא תמיכות רבות לכך גם בסיפור יציאת מצרים. ברור עם זאת כי סיפור כזה או אחר הסתובב בשטח, שאחרת לא היה מוזכר על ידי עמוס, לדוגמה, שניבא כנראה במאה השמינית. כמובן שבין זה ובין ''אלוהים נתן תורה למשה'' יש עדיין פער גדול מאוד. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
אני שוב חוזר ומדגיש שדיברתי רק על ה"גרעין ההיסטורי" של סיפור יציאת מצרים, ולא התייחסתי לשאלת הדיוק המוחלט של הסיפור. שים לב שכתבתי לעיל על יציאת מצרים *בסדר גודל כזה או אחר*. אני דווקא מכיר היטב את מחקר המודרני, ותתפלא אבל אני גם די מקבל את המסקנות שלו. אולם, חשוב לי לציין שישנה טעות רווחת בעניין העריכה המאוחרת (יחסית) של התורה, היינו שכאילו מדובר על יצירה של יש מאין. גם וולהאוזן ("האיום והנורא"...) מודה שהחומר הספרותי עצמו שנמצא בתורה הוא אכן חומר עתיק, אלא מדובר "רק" על עריכה מאוחרת שלו. גם הממצאים הארכיאולוגים די תומכים בכך שמדובר על חומר עתיק (וזו אחת מהנקודות שקויפמן מבקר את וולהאוזן למשל). עד היום אין תמימות דעים בין החוקרים לגבי האמינות ההיסטורית של יציאת מצרים (ראה למשל אנצ' מקראית, ערך 'יציאת מצרים'), אולם רוב החוקרים, לפחות אלה שאני נתקלתי בהם, מודים שיש איזה שהוא יסוד היסטורי לסיפור. אגב, לא רק עמוס מזכיר את יציאת מצרים, אלא כמעט כל הנביאים הראשונים והאחרונים, כך שקשה להאמין שמדובר על מיתוס ללא שום יסוד היסטורי כלשהו. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
שני מאמרים מאת אלי אשד בשאלה זו שהתפרסמו באייל: דיון 222 דיון 368 |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
השאלה היא כמה מהותי היסוד ההיסטורי הזה. האם מדובר בסיפור ספציפי לעברים או במסורת כנענית משותפת? האם היסוד ההיסטורי הוא פלישות או כורח להגר באופן כללי? אם מקבלים שיש רק "גרעין היסטורי" בלי לקבוע מסמרות לגבי גודלו של הגרעין, ואם אין מקבלים את עיקרי הסיפור התנ"כי, בעיקר בשמות א'-יד', כנכונים היסטורית בעיקר פרטיהם, אנו נותרים עם לא יותר מסיפור נאה. האם אנו נותרים עם "בכל דור ודור חייב אדם לראות את עצמו כאילו הוא עצמו קרא בסיפורו של אחיקם בן שפן, כהן ליאשיהו"? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תתפלא, אבל יש לא מעט חילונים שרחוקים מאמונה בתנ"ך כפשוטו, אבל בכל זאת חוגגים כל שנה את חג הפסח, ואף שרים: "אחד אלוהינו..". למיטב זכרוני יותר מ70% מהיהודים בארץ חוגגים את חג הפסח על ידי עריכת סדר משפחתי. אלא ששוב אנו חוזרים לאותו סינדרום, כשאדם חילוני עושה מעשה כלשהו ברור לנו שזה רציונלי לחלוטין. אולם כשאדם דתי עושה את אותו הדבר, זה נראה לנו לא רציונלי ... יתר על כן, כתבת שאם אנו שוללים את הערך ההיסטורי מהמקרא אז נשארנו עם "סיפור נאה". אני לא יודע מה המצב אצלך, אבל אני אישית יכול להעיד על עצמי שהרבה מאוד סופרים, ולא דווקא סופרים דתיים, השפיעו על חיי באופן מאוד עמוק, אבל מעולם לא ניתקלתי באף היסטוריון שממש שינה את החיים שלי. מבחינתי אלוהים יכול להיות סופר, ולא דווקא היסטוריון. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
משום מה -- אולי בגלל היעדר נסיון אישי כחילוני -- אתה סבור שכל אדם חופשי מזדהה ואף צריך להסביר ולנמק כל התנהגות לא רציונלית של חילונים. עריכת הסדר על ידי חילונים אינה רציונלית יותר מעשייתו על ידי דתיים, אם הנימוקים למעשה זהים. אם הנימוקים שונים, אנחנו נכנסים לתחום רחב הידיים של הצביעות האנושית. בצד, אם אלוהים יכול מבחינתך להיות סופר ולא היסטוריון, הרי שהכיפה על קדקדך מתנדנדת בחזקה... |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני מאוד מתרשם מהיכולת העל-טבעית שלך לחשוף פרטים מחיי האישיים, כגון חוסר ההכרות שלי עם העולם החילוני, וכן מצבה הרופף של הכיפה שלראשי. אולי באותה הזדמנות תוכל גם לגלות לי את המספרים שיעלו בהגרלת הלוטו הבאה ? (ככה סוף סוף אני ארוויח משהו מהאינטרנט) באשר לדבריך לגבי חג הפסח. לא הבנתי כלל במה אתה מתלבט. הרי ברור שהחילונים והדתיים לא חוגגים חג זה מאותה סיבה, אלא כמובן שלחילונים יש סיבה רציונלית למהדרין 1, ואילו לדתיים יש סיבה אי-רציונלית מוהבקת 2. _____ 1 כגון שמירה על הצביון הלאומי של עם ישראל, הכרות עם הפולקלור הלאומי, הקניית ערכים לדור הצעיר וכו' 2 כמו למשל נוירוזה, הדחקה, אובססיה לשמירת מנהגים תמוהים וכדומה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
"באשר לדבריך לגבי חג הפסח. לא הבנתי כלל במה אתה מתלבט. הרי ברור שהחילונים והדתיים לא חוגגים חג זה מאותה סיבה, אלא כמובן ].2], ואילו לדתיים יש סיבה אי-רציונלית מוהבקת [1שלחילונים יש סיבה רציונלית למהדרין [" כפי שיכולת בוודאי להבין מדברי, בשני המקרים הסיבה לא-רציונלית. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
את המחקר המודרני של המקרא מייצג לא קויפמן או ולהאוזן אלא נדב נאמן בסיפרו המאלף "העבר המכונן את ההווה". לעניות דעתי, ההיבט ההיסטורי של יציאת מצריים נופל בחשיבותו מההיבט המוסרי חינוכי. הקטע בו אלוהים הורג את בכורות מצריים במו ידיו ולא על ידי שרף מעלה תהיות? ההצדקה המוסרית לרצח שרירותי של בני אדם אנונימיים בגלל היותם בכורים, כולל עוללים ונערים שלא עשו דבר. זהו מסר לדורות של יהודים נוצרים ומוסלמים, שהתחנכו על התורה ומסריה, ההיתר להרוג בני אדם ללא הבחנה. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |