בתשובה לדובי קננגיסר, 23/05/01 0:03
 |
|
 |
||
|
||||
 |
ההשוואה בין הממפלקס לרצון עצמו אכן מורידה בצורה מסוימת את ה"מכניזם" של הממטיקה. ע"פ שיטה זו (ממטיקה רצונית?) הממים אינם סתם רעיונות שתוקפים אנשים אלה ביטוי חיצוני לרצונו של המפיץ - מעין "הקרנה רעיונית". אולם כך יוצא שהאדם לא רק אחראי על מעשיו אלה גם על הממים שהוא יוצר! בכל אופן, כל העיסוק ב"מהו רצון" הוא כבר ענין למאמר שלם... |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
לא הבנת אותי - הממים הם רעיונות שחדרו למוחו של אדם והפכו אותו למפיץ שלהם. עכשיו הם חלק מהרצון שלו. בדיוק כמו שוירוס שחיידק בגופו של אדם (נגיד, בקיבה) הוא חלק מהגוף, ולא נחשב דבר חיצוני שהאדם אינו אחראי עליו ("הגזים זה לא באשמתי! זה בגלל החיידקים בקיבה שלי!"). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
דובי, עכשיו עשית קצת "סלט" מכל העסק. אם הרצון, או המוח, של האדם הוא בסה"כ הממפלקס שלו אז למה שוב ההפרדה בין המוח והרעיון? אם אתה מקבל מם הוא הופך להיות חלק מהרצון שלך (אתה מושפע) ואם אתה משפיע על אחרים הממים שאתה מפיץ הופכים להיות חלק מהרצון שלהם. השאלה היא האם יש רמה של רצון מעל הממפלקס, שיכולה להכריע האם לקבל ממים, או אין. זאת כבר שאלה יותר פילוסופית שמקבילה לשאלת הרצון החופשי, אבל היא לא חיונית לניתוח הממטי של זרימת המידע. אני חייב לציין שלאורך הדיון הולך ומסתבר לי שיש בממטיקה יותר מן הנראה לעין במבט ראשון... תודה לכותב על המאמר המענין. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
דובי, בקריאה שניה של התגובה שלך ושלי די נראה לי שבעצם אמרנו אותו דבר... | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |