|
||||
|
||||
אני חושב שזה יותר חלק מתרבות הניו-אייג'. אורי גלר ודומיו. זה כל מה שאני יודע. |
|
||||
|
||||
dowsing. זה היה קיים באנגליה ובארה"ב הרבה לפני הניו אייג'. עדות ספרותית: ב"מקדם לעדן" של סטיינבק, סמואל משתמש בשיטה הזאת למציאת מים על אדמתו של אדם. |
|
||||
|
||||
בספר FLIM FLAM מספר ראנדי על ניסוי שנערך בהשתתפות טובי הדאוזרים. אתם יכולים לנחש לבד את שעור ההצלחה שלהם. |
|
||||
|
||||
אצל סמואל זה עבד! :) לא, רק רציתי להגיד שזה לא עניין חדש, ושזה לא מוגבל לשמאנים באפריקה. |
|
||||
|
||||
לידעת כולם.גורמי בטחון ומשטרה.צהל.גאולוגים.מאתרי בולענים.מחפשי קברים עתיקים ומנהרות.זיהוי צנרת וחללים תת קרקעיים לפני חפירות. קווי חשמל ותשתיות.. בקיצור כל חלל באדמה ועד גילוי מנהרת הרכבת לירושלים בעומק 120 מטר ליד מעלה החמישה.מנהרת הכרמל בנווה שאנן עומק 200 מטר.קו הגז בים בעומק 60 מטר ועוד. אשמח להוכיח הגלויים בשיטת הדאוזינג שבה אני משתמש לצרכי עבודתי כקבלן בריכות שחייה. ניראה מי ירים הכפפה ויזמין אותי לזיהוי חללים ומנהרות.בשלב הזה הכל בהתנדבות. 0504011221 אהרוני קיבוץ גבעת ברנר. |
|
||||
|
||||
אאז"נ, ב"חלקת אלהים הקטנה" משתמשים בכושי לבקן לחיזויים גאולוגיים. וניטפוק קטן: ספרו של סטיינבק תורגם לעברית כ"קדמת עדן", כפי שזה מופיע במקור התנ"כי (ממנו שאל סטיינבק את השם) החלפה עם "מקדם לגן-עדן" (פרק ג') היא כנראה טעות. |
|
||||
|
||||
לי יש בבית את East of Eden.. |
|
||||
|
||||
חרף השנים הרבות שחלפו מאז קראתי את הספר, זכורני שהיה שם איזה סיני שלמד עברית במיוחד כדי שיוכל לקרוא את הספור המקראי בשפת המקור. נסי גם את... (-; |
|
||||
|
||||
בהרהור נוסף, נדמה לי שהוא בעקר התעניין בפסוק ו' (הה, הבחירה החפשית! מעניין מה יש לתורת הקוונטים להגיד עליה...). |
|
||||
|
||||
אז זהו, שבמקור התנכי יש גם "קדמת עדן" וגם מקדם לגן עדן". איך יכולתי לדעת באיזה מהם בחרו מתרגמי סטיינבק? כן, יש בסיפור סיני בשם לי, שהולך לכמה סינים בני שמונים מחמולת לי, שאותם אפשר לשאול שאלות כי הם חכמים ומעשנים אופיום. ולי ג'וניור שואל אותם על משמעות אחד הפסוקים שם בפרשת גן-עדן (לפתח חטאת רובץ). והם לומדים עברית שלוש שנים אצל רב, ואז מתיישבים לפענח את המשמעות המדוייקת של הפסוק. אין מה להגיד, אחלה ספר. אגב, איך משתמשים בכושי לבקן? מחזיקים אותו ברגליים עם הראש קדימה, ככה- Y? |
|
||||
|
||||
נדמה לי שקושרים לו חבל סביב הקרסול (כדי שלא יברח). לכושי לבקן יש חוש. ככה זה. האמת היא שקראתי את הספר בערך באותה תקופה שקראתי את קדמת עדן (כלומר: מזמן), ואני זוכר רק נקודות שנתפסו אצלי אז כהיילייטס. קדמת עדן מסתובב סביב הספור של קין והבל (בהזדמנות: איך קראו לאח "המושלם" של ג'ימס דין, זה שנהרג במלחמה?), ובמרכזו יחסים טעונים בין זוגות אחים על פני שני דורות. לכן פרק ד' (בראשית) מתאים יותר. אני גם מניח שבתרגום לאנגלית של פרק ג' לא מופיע "east of eden" מילה במילה. |
|
||||
|
||||
בדקתי בגרסת המלך ג'יימס. בפרק ג כתוב the east of the garden of Eden בפרק ד כתוב the east of Eden כך שאתה צודק לגבי דיוק התרגום. וגם מבחינה תכנית כמובן. |
|
||||
|
||||
:-) |
|
||||
|
||||
|
||||
|
||||
קישור בכותרת זה אפשרי, אבל ממש לא רצוי. זה נראה ממש רע - סגול על רקע של כחול כהה. |
|
||||
|
||||
כחול על רקע של סגול כהה...אבל לא משנה, זה נורא באותה מידה... |
|
||||
|
||||
אאז''נ, וודי הארלסון אמר פעם משהו לסנייפס על כך שהשחורים דופקים חשבון רק לאיך שהדברים נראים. |
|
||||
|
||||
אני מתנצל מראש אם אני "מחדש" לך מה שידוע לך מזמן. התרגום ל"קדמת עדן" הבראשיתי הוא נכון. כל הסיפור של סטיינבק מתבסס על סיפורי בראשית. גיבוריו אדם קין והבל (כמו עוד הרבה דמויות עם שמות תנ"כיים) וגם העלילה מכילה מוטיבים של סיפורי ספר בראשית (מוטיב המנחה הלא רצוייה וחטא הידע במובן התנ"כי-נוצרי של חווה). אישית אני מעדיף את סיפוריו הקטנים יותר על קאנארי רו ("סמטת השימורים"?). בספר קדמת עדן ובעוד ספר (על צנחנים ועיירה כבושה באירופה של מלה"ע השניה אאל"ט) ששמו נשכח ממני נראה לי שסטיינבק נתקל בקיר של מגבלות יכולתו הספרותית. |
|
||||
|
||||
או! קאנארי רו! שזה "סמטת מפעל השימורים". וראיתי איפשהו שקראו לזה "סמטת הקנרית"! אתה חייב להודות שליד דבר כזה, התרגום שלי את שם-הספר איסט אוף עדן לבטוי הלא נכון מבין שני הבטויים התנכיים, הוא באמת לא נורא. |
|
||||
|
||||
והסרט הנא/הדר עם דברה ווינגר וניק נולטה זה סתם? |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |