בתשובה לאורי, 08/08/04 12:18
 |
|
 |
||
|
||||
 |
תראה אני לא סוציאליסט גדול ולכן איני נכנס לויכוח סוציאליזם מול קפיטליזם. אבל נראה לי שיש אי דיוקים בולטים בנקודות שהעלית. 1) יש דוגמאות של כוחות פוליטיים נסבלים גם במשטרים הקומוניסטיים. בפולין הקומוניסטית היתה מפלגת איכרים. בצ'כיה לפחות בהתחלה (1948) היתה קואליציה עם מפלגות אחרות. 2) בכל המדינות המרכסיסטיות היה תמיד רכיב של רכוש פרטי. אני לא מדבר רק על הגרורות האירופאיות של בריה"מ (בצ'כיה, הונגריה, פולין וגרמניה המז. היה לעתים יותר רכוש פרטי מאשר קואופרטיבי, אלא גם על סין (היום) ובריה"מ הלניניסטית (הנא"פ). בראייה היסטורית המעבר של מדינות מרכז אירופה ואף רוסיה לדמוקרטיה לא היה קשה באופן מיוחד. 4) כל משטר מדיני רואה לעצמו לחובה ל"חנך" את הצעירים ברוח עקרונות המשטר. אני לא רואה איזה מאמצים מיוחדים עשו המדינות המרכסיסטיות לחדור לנפשו של האדם מעבר לכך. מחנות עונשין וחינוך מחדש מאפיינים את כל המשטרים הטוטליטריים. 5) אני חושב שרוב העם האירני מאס בשלטון האיאטולות. אני לא רואה אלו אמצעים יש בידו להחליף אותם מלבד תלייתם על עמודי הרחוב. אני גם לא שותף להערכתך את מוסוליני. כל התאורים שיש בידנו (כולל זה של חתנו הרוזן צ'אנו) מתארים נאד נפוח, לא אינטלגנטי במיוחד. חלק מרעיונותיו המוקדמים (סוציאליסטיים בין השאר) היו פלאגיאטים והשפעות מפילגשיו היותר משכילות (נדמה לי ששמה היה גב' מזרחי או משהו בדומה לזה). מוסוליני לא היה עמוס בשנאות הפסיכופתיות של היטלר ולכן יכל להשתמש בשיטה של "הענש את היחיד והפחד את הרבים". לא צריך גם להסחף בתאורים אידיאליים של הצבא האיטלקי (בעקבות תאורים לא היסטוריים דוגמת "המנדולינה של קפטן קורלי" ואחרים). הם לא היו יותר "טובים" מהגרמנים, אלא רק פחות מוצלחים מהבחינה הצבאית. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
א. בתור "שוקי שמאל" חשבתי ש... ב. מדינות מזרח-אירופה הכבושות שלא ניתקו מגע במידה מסוימת עם רוסיה (כמו יוגוסלביה ורומניה) זכאיות לכל הפחות להנחה מסוימת משום שהמשטרים לא קמו בהן במהפיכה ממש אלא כתוצר של כיבוש סובייטי. ישנם כמובן גם אלמנטים היסטוריים מסוימים (מסורת דמוקרטית בצ'כיה, עוצמה של הדת ושנאה מושרשת לרוסים בפולין, המרד בהונגריה, וכדומה). מתוך כוונה לא הכנסתי לרשימה את עריצי הבובה נוסח הנקר. ג. כמובן שקיום אלמנט של רכוש פרטי במדינה כלשהי משחק אף הוא לטובתה. אני לא בטוח אם הדוגמאות שאתה נותן מתאימות (התקופה הקצרה של חזרה למשקים חצי-פרטיים בברה"מ הייתה כדי להמנע מהתמוטטות מוחלטת ובוטלה תוך זמן לא רב; סין נמצאת כבר כעשרים וחמש שנים במסע חזרה מהאפלה של עידן מאו). ד. "כל משטר מדיני רואה לעצמו לחובה ל"חנך" את הצעירים ברוח עקרונות המשטר." השאלה אינה האם יש אינדוקטרינציה משטרית אלא מה קורה למי שאינו מוכן לקבל אותה. אם בית סוהר נכנס לתשובה, זה כבר סיפור אחר. ה. "אני חושב שרוב העם האירני מאס בשלטון האיאטולות. אני לא רואה אלו אמצעים יש בידו להחליף אותם מלבד תלייתם על עמודי הרחוב." לא אמרתי ששלטון דתי הרבה יותר טוב... למעשה, במובנים מסוימים הוא די דומה לעריצות סוציאליסטית. ו. אינני עושה אידאליזציה למוסוליני... זכור כי הכנסתי אותו לרשימה. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |