|
||||
|
||||
למעשה, (3) לא כל-כך מפתיע. לאורך תקופה ארוכה ענף הייצוא המשגשג ביותר של הפרובינציות השוויצריות היה שכירי חרב. כדי להחזיק מעמד בשוק כזה, אי אפשר שהמדינה שלך תהיה אי פעם במצב מלחמה עם הלקוחות. לכן, הנייטרליות הבלתי מתפשרת של השוויצרים הפכה לשיקול כלכלי מכריע. כתוצאה מהנייטרליות הזו שוויץ גם תפסה מקום חשוב בבנקאות הבינלאומית, מה שרק חיזק את הנטיות הנייטרליות שלה, מסיבות דומות. כלומר, לוחמנותם של השוויצרים הביאה ישירות לנייטרליות של שוויץ עצמה. |
|
||||
|
||||
אז הסיפור ההפוך שהקנאות השוויצרית לעצמאות שלה, והפארנואיזם שלה ייצרו את אוחזי החנית האימתניים ששמרו על עצמאותה של שוויץ (בשילוב עם המיקום הגיאוגרפי הנוח להגנה), שאז משכו את עיני המלכים האירופאים השכנים הוא מיתוס ? |
|
||||
|
||||
אינני יודע. הוא אינו שולל את התיאור שלי - הוא פשוט מקדים אותו. |
|
||||
|
||||
רק תוספת קטנה. למעשה מערכת הבנקאות השוויצרית נבנתה על הכספים (והביזה) שהרויחו שכירי החרב השויצרים באירופה והופקדו בשוויץ כדי שיוכלו לשמש את בני משפחתם ואותם עצמם לעת פרישה. למעשה לכל הדוגמאות שהבאתי יש הסברים טובים. אבל המסקנה שכיוונתי אליה היתה ההבל בדבריהם של המדברים על ''מנטליות ערבית'' ''בידוע שעשיו שונא ליעקב'' ו''הערבים הם אותם הערבים'' וכיוב'. |
|
||||
|
||||
אני בהחלט מסכים שניתן לעשות קורלציה בין עמים שונים. לכן חשוב שננתח כל מקרה ונבין כיצד קרה. כך נוכל להבין איך לסיים את הסכסוך שלנו עם הערבים. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |