בתשובה ליעקב, 04/08/04 2:27
דגל כחול לבן 237817
1)ראשית, אני מודה שבתגובתי הראשונה הכנסתי לדיון סגנון שהוא עוקצני ותוקפני שגם אתה נגררת אליו, אני חוזר בי מהסגנון. אף על- פי כן אני עומד מאחורי כל מילה שנכתבה. בתקווה שנוכל לקיים דיון בלי שטויות של אגו.
2)בקשר לאזכור הנשנה שלך של שותפות שאתה הולך להציע לפלסטינאים. אין כאן שום שותפות ,יש כאן דרישה תוך כדי איומים שיהיו חלק ממדינה יהודית, ללא זכויות אזרח וללא זכות הצבעה. או שיצטרפו למדינות לא שלהם שגם לא רוצות אותם. כתבת (בצדק) שבגזענות אדם נידון בלידתו לגורל מסוים וזהו בדיוק המצב לפי החזון שלך.

3) העובדה שראשי ממשלה ימניים דיברו בצורה מסוימת כשהיו במצב שלך (לא היו צריכים לקבל החלטות) וש (כולם) נהגו אחרת במצב של קבלת החלטות, צריכה להדליק אצלך נורה אדומה. הראיה של העניין בפרספקטיבה רחבה, והבנה של המשמעויות המרחיקות לכת של צעדים מהירים כמו שלך מונעת מהם לנהוג בצורה כזו. וכאן גם נכנס עניין הסנקציות, לא הסקתי על הסנקציות לפי הדברים שלך אלא לפי הראייה שלי את המציאות, שים לב שהלחץ הבינלאומי גדל ככל שאנו מפעילים יותר כוח, נשאר רק לדמיין את מידת הלחץ (שיהפוך לסנקציות) במידה ונאמץ את התכנית שלך.

4. תשמע, תנסה לראות את העניין בהקשר הסטורי. התחיל תהליך, אתה יכול לא לאהוב אותו, אתה יכול להתנגד אליו אבל תכיר בכך שהוא קיים. התהליך התחיל במדריד,המשיך באוסלו בהסכמי Y, קמפ דיוויד ועכשיו בתכנית ההתנתקות. המשמעות של צעדים קיצוניים כאלה וחזרה בך מכל התהליך הוא התאבדות.
5. האמן לי שאני מבין את מה שאתה אומר, אני שומע טענות כאלה כל הזמן, לצערי הדעות שלך הם זרם די מרכזי בחברה הישראלית.
דגל כחול לבן 237827
איך אפשר לחזור בך מהסגנון ובאותו זמן לעמוד מאחרי כל מילה שנכתבה? אה, אני יודע: ע"י סידור מחדש של המלים או משחק מתוחכם עם סימני הפיסוק.
דגל כחול לבן 237828
מה הבעיה?
הסגנון היה פוגע אישית וחבל שכך. התוכן, המהות של הטיעונים היו לעניין.
דגל כחול לבן 237830
הרסת את הרציפות בין שתי ההודעות שלי. לומשנה.
דגל כחול לבן 237829
אה, אני יודע איך. אפשר לחזור בך מהסגנון ובאותו זמן לעמוד מאחרי כל מילה שנכתבה: ע"י סידור מחדש של סימני הפיסוק או משחק מתוחכם עם המלים.
דגל כחול לבן 237943
:-)
דגל כחול לבן 238001
2) ארה"ב מציעה למהגרים אליה שותפות מלאה בתנאי שהם מקבלים את אופייה של ארה"ב. כנ"ל לגבי צרפת. מי שבא ומציע להכניס את אופיו הוא למדינה אחרת אינו מתקבל.
מדינת ישראל היא מדינה יהודית. מי שמוכן לחיות במדינה יהודית יכול להיות חלק ממנה ולהנות ממנעמיה כולל זכות בחירה. מי שלא רוצה מדינה יהודית (רוצה למשל אוטונומיה לאומית ערבית) שילך לעזאזל או שיבקש את זה מהאמריקאים.

3) הלחץ הבינלאומי גדל ככל שמדינת ישראל מתרפסת יותר. לפני 20-30 שנה לא היה לחץ כמו היום כי מדינת ישראל לא התרפסה.
לגבי הצדק שבסנקציות שקודם יפעילו סנקציות על גרמניה וצרפת אני מציע לעשות בדיוק מה שהן עושות.

4) המשך התהליך יביא להשמדת מדינת ישראל. עצירה היא הכרחית - לטעמך רע הכרחי. לדעתי העצירה לא תהיה בעייתית כלל.

5) לא הבנת.
דגל כחול לבן 238033
2) אלא שבארה"ב מדובר ב*מהגרים*, מה שלא בדיוק מתאים לפלסטינאים בישראל. אין להם ארץ מוצא ולא ארץ כברירת מחדל. הם אינם רצויים בשום מקום, וישראל היא עבורם, איך נאמר, לא בדיוק העולם החדש והזוהר.
דגל כחול לבן 238205
ישראל היא העולם החדש והזוהר של הערבים. תוך כ 30 שנים עתידים כמעט כל תושבי השטחים להגר למדינת ישראל. כבר היום מדובר על 15 אלף איש בשנה והקצב רק ילך ויגבר.

נכון שיש אי אלו הבדלים בין האינדיאנים לערבים אולם ניתן להחיל מדיניות דומה. אם רוצים.

מי שרוצה יכול לטמון את הראש בחול. בעוד 30 שנה מדינת ישראל תהיה עם מעל 30% ערבים ‏1 ואז כבר ידרשו צעדים דרסטיים.

1 אין לי שום בעייה עם זה, בניגוד אל השמאלנים באתר. הבעייה שלי היא שאיש לא דרש מהם נאמנות למדינה וממילא התרבותם תביא למלחמת אזרחים.
דגל כחול לבן 238244
זה רק אני, או שמא הוד יעקבותו הפריד בין "השטחים" ל"מדינת ישראל"?

אולי אתה בכלל איש "שלום עכשיו" בהכחשה ‏1?

1 אני צוחק, יעקב. התגובה הזו *לא* רלוונטית לויכוח.
דגל כחול לבן 238251
המדיניות שלי אכן תוביל לשלום (עכשיו ?). המדיניות של שלום עכשיו גם כן, אבל אנחנו לא נהיה כאן כדי להנות מהשלום. וגם הערבים שיקבלו פה עוד דקטטורה איסלאמית לא יהנו מהשלום לאחר שישדדו את כל מה שנשאיר כאן. אבל זבש"ם.
דגל כחול לבן 238097
אני לא מבין משהו קטן:
אם אתה מרשה לכל ערבי, אם יצהיר על נאמנות ל"מדינה היהודית", להיות אזרח "המדינה היהודית", ולקבל בה את כל הזכויות הדמוקרטיות, מה "יהודי" במדינה שתיארת?
דגל כחול לבן 238210
החוקה, החוק, ההמנון, הדגל, השפה, התרבות, חוק השבות.

חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים