 |
אני לא מסכים עם כל מה שכתבת. לא עם כל ההנחות וגם לא עם כל המסקנות. אבל אני מאוד מזדהה עם רוח הדברים באופן בסיסי. מצד שני צריך מאוד מאוד להזהר כשאומרים ש-"מעולם מצבינו לא היה טוב יותר", לא כי זה לא נכון (וזה כן נכון) אלא כי זה לא מספיק. אני רוצה להגיד לך שני דברים, ותקבל את זה באמת, לא כביקורת על מה שכתבת אלא כהשלמה. אז שני דברים: אחד על העבר ואחד על העתיד.
נתחיל מהעתיד דווקא. בספר מאוד חכם שקראתי לאחרונה, מסביר המחבר שכל פעם שאתה משיג השג כלשהו, אתה בין היתר מייצר מצב שבו כל הכלים והמשאבים שהביאו אותך אל ההשג אינם מספקים יותר. זה ההסבר ללמה למשל רוב הדיאטות נכשלות. אנשים לא מבינים שלהשיג משהו זה יותר קל מאשר לשמור עליו. הם משקיעים מאמץ עלאי, בדרך כלל מוגזם, בהשגת השג כלשהוא בהנחה שהמאמץ הוא לטווח קצר וכשהם מגלים שהסיפור רק מתחיל כשהם חשבו שהוא נגמר, כבר אין להם כח. אני חושב שמה שקורה לנו עכשיו זה דבר דומה. אנחנו נמצאים במלחמה על עתידנו שדורשת מאיתנו מאמץ עצום. הבעיה תתחיל כשנשיג את ההכרעה המבוקשת. האם יהיה לנו אז כח לחיות עם מה שנהינו? כדאי להתחיל לחשוב על זה.
הדבר השני, שקשור לעבר, הוא זה: אני מאמין שאנחנו היהודים באמת צאצאים של עבדים שנמלטו. אני לא בטוח שזה קרה בדיוק כמו שמסופר בתנ"ך אבל אין לי ספק שאף עם לא היה בוחר לעצמו מיתוס מכונן כמו יציאת מצריים אם לא היה בו לפחות גרעין של אמת. למעשה מה שאני מאמין שקרה זה שארץ ישראל הפכה בתקופה מסויימת למעין מחוז מקלט לעבדים שנמלטו מכל האזור. חושב להבין את זה משתי סיבות. הראשונה היא שזה מסביר הרבה מאוד דברים במנטליות שלנו והשניה היא שעל הרקע הזה, התנ"ך נראה אפילו עוד יותר גאוני. דרך אגב, אמריקה מאוהבת בתנ"ך כי היא רואה בסיפור שלו הרבה מאוד מהסיפור שלה. האירוניה היא שקודם האמריקאים הלבנים ראו את עצמם כמשתחחרים מעול השלטון הבריטי ואחר כך האמריקאים השחורים ראו את עצמם משתחררים מעול השעבוד של האמריקאים השחורים, ובין לבין הפכה ארה"ב לארץ מקלט למדוכאי כל העולם והכל ביחד יצר את הנצרות האמריקאית ואת ההערצה לישראל. להיסטוריה יש דרכים מוזרות...
השאלה היא מה אנחנו לומדים מההיסטוריה שלנו ומהתנ"ך שבו היא משתקפת? אם אנחנו לומדים שכאילו אנחנו יותר טובים מארחים אז לא למדנו כלום. להפך. להיות עם סגולה זה להראות שאפילו עבדים נמלטים יכולים להקים תרבות מפוארת אם נותנים להם. אנחנו, בן השאר, לא יכולים להעביר את המסר הזה כשאנחנו משעבדים אחרים. אז בלי קשר לאם אנחנו צודקים או לא (ואני מאמין שכן), ההצלחה שלנו פגומה כל זמן שלא יישבנו את הסכסוך עם הפלסטינים. לכן היעד הכי חשוב שלנו צריך להיות למצוא פתרון לבעיה הזאת. אחר כך אני בטוח שנוכל להיות עם סגולה אם נרצה.
|
 |
RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש