 |
כנראה שתשובתי לא הובנה. עניתי חד וחלק שאראה בזאת חלק "לגיטימי" של השיטה הדמוקרטית. לעניין זה, כל האג'נדה של שמאל-ימין אינה רלבנטית. (הבאתי את הדוגמאות של רבין ודיין שאמרו דבר אחד ופעלו הפוך).
לדעתי האתגר של ניצה טוב רק במובן של לבדוק אם אני לא ממציא "שיטה דמוקרטית" ממוחי הקודח, שכל מטרתה ל"דפוק" את ניצה וחבריה לדעה.
אני חושב שיש כשל בשאלתך והוא נובע מהכנסה לדיון של מושגים שמשמעותם בקונטקסט של דיון על השיטה הדמוקרטית היא מעורפלת. מה המשמעות של "לגיטימי" (מעבר לשאלה של חוקי או לא) או "טבעי" כאשר מדברים על מבנה פוליטי. כאשר אני אומר "חלק טבעי של השיטה", אני מתכוון שזהו חלק מן המכונה של השיטה הדמוקרטית והוא נמצא שם כדי להבטיח את קיומה ויציבותה. אין בכך משום הוכחה שאותו חלק הוא "ראוי מוסרית" או מופת של התנהגות נעלה. אתה רשאי להרגיש "מרומה ונגזל ... אני אוכל אולי לנסות להאשים גם את עצמי שבחרתי מישהו עם אישיות לא מספיק יציבה, ... אני ארגיש שנפלתי קורבן לבעיה בשיטה.". אלה רגשותיך ואי אפשר להתווכח איתם כשם שאי אפשר להתווכח עם האמונות של ניצה. אני רק מציין שהשיטה מכילה תשובות לטענותיך ולכן הרגשתך שיש בעיה בשיטה, בנקודה זו היא שגוייה. "תשובות השיטה":
א) אם הוא פועל בניגוד לחוק פנה לבתי המשפט.
ב) בבחירות הבאות אל תצביע בשבילו.
ג) הפגן את רגשותיך באמצעות מחאה חוקית
ד) כך וכך ח"כים נבחרים (על ידך) אינם שותפים לרגשותיך ובעובדה אינם מפילים את ראש הממשלה.
כשאתה אומר "לא בטוח שהאיזון בדמות הכנסת יספיק כדי לרסן אותו" אתה אומר אחת מן השתיים:
a) מאזן הדעות בציבור הוא כזה ההופך את הסלטה האידיאולוגית של רה"מ לאפשרית.
b) חה"כ הם עדה של אופורטוניסטים חסרי עמוד שדרה שהאינטרס היחיד המנחה אותם הוא "כבודם" (במובן של משכורות הטבות וכיבודים).
לגבי ב אומר שוב שהשיטה הדמוקרטית אינה כוללת ערובה לכך שהציבור הבוחר יהיה מופת של אזרחות ליברלית-הומנית ויבחר רק נציגים "ראויים"(?). למעשה גדולתה בכך שהיא אינה מניחה זאת. היא מניחה שמדובר בציבור שאינו קהל של ל"ווניקים, אבל בסה"כ מדובר בציבור סביר המעוניין באופן כללי בטובת הכלל. (ציבור מושחת ברמה כזאת שחלק ניכר מנציגיו וה"חוק שלו" ומערכת המשפט שלו הם "מושחתים", שום שיטת שלטון לא תועיל).
בנקודה זו אני חש שהדוגמה שהבאתם מרחיקה אותנו מן הבעיות האמיתיות של המציאות לטובת דיון תאורטי לחלוטין על התכונות של דמוקרטיה ייצוגית. ולראיה:
1) הדוגמה שהבאתם היא "מוקצנת" כדי להביא לתגובה מן הבטן. למעשה קרה משהו לא כל כך שונה ממנה. ממשלות השמאל הציגו עצמן כ"חופשיות" (חילוניות) ולמעשה כרתו ברית עם מפלגות דתיות ופעלו באופן ששרת את האינטרסים של התפיסה הדתית ולא של התפיסה החילונית (שחרור ומימון בחורי ישיבה, חינוך ממלכתי דתי ממומן שאינו תחת פיקוח של אנשים חילוניים, שרותי דת מונופוליסטיים (אישות וקבורה), סבסוד חברתי וסוציאלי לפי קריטריונים דתיים). הרבה אנשים הרגישו מרומים ונגזלים, אבל איש לא טען שיש בעיה בשיטה הדמוקרטית.
2) בסופו של דבר, המציאות היא באופן מוחלט סותרת את הטענות של ניצה. שכן ברור שה"מהפך" של שרון אינו ממש בלתי צפוי. אחרי המהפך של בגין, אחרי ששרון פינה את ימית ואחרי ששרון דיבר על "ויתורים כואבים", צריך להגיד לכל המחנה המתנחלי: לא השיטה "רימתה" אתכם. זה אתם שרימיתם את עצמכם.
|
 |
RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש