|
||||
|
||||
אתמול נערך מופע לזכרה של נעמי שמר בתל-אביב. נורית גלרון ביצעה את "אמצע התמוז", ולשמחתי (ולהפתעתי) היא שרה את המילים המקוריות של השיר ("אבל באמצע התמוז אמות" ולא "עכשיו באמצע התמוז למות"; "בראש התורן תור הומה" ולא "על ראש התורן"). עכשיו לא נותר לי אלא לקוות שהביצוע החדש והמתוקן יושמע לעיתים ברדיו, לצד הביצוע המוכר (שודאי יוסיף לככב בימי-זכרון). |
|
||||
|
||||
לחלקים המועטים של המופע בהם צפיתי, נלוותה אוירה כבדה של זיוף (ואני לא מתכוון לדיוק מוסיקלי). במיוחד תקועה לי בראש איטליזאית אחת ששחטה את חורשת האקליפטוס (''ריאאאח המלואאח על המים''). כל מעמד המשוררת הלאומית לא עושה טוב לנעמי שמר. כל הדברים שהיו כל כך אמיתיים, אותנטיים בעולמה של המשוררת הופכים לזיוף מחריד כאשר הם מושרים בפי זמרים שכלל אינם שותפים לעולם הזה (א''י היפה, כנרת ההתישבות העובדת ושירת רחל). אולי רצוי להניח קצת לפסטיבל שמר ולתת לזמן לעשות את שלו על השירים. אם השירים ימשיכו לזרום בדמנו כמו ירדן הרי שהם רק ישתבחו עם הזמן ויזכו לביצועים חדשים ויפים. אם לא, אז יש להניח להם להתנדף אל הנצח כמו גיבורי קרבות עתיקים. |
|
||||
|
||||
הבעיה היא שגם מי שכן היה שייך לעולם הזה - יהורם גאון - לא בהכרח שומר על הרוח הצנועה הראויה (ולעומתו, "החברים של בני" - הפרברים, ישראל גוריון וחנן יובל). במקום אחר טענתי שרוח הזמן היום הופכת את הזמרים החדשים, ממש כולם ובאופן שיטתי, לבלתי-מתאימים לשיר את השירים האלו. אני מציע לא לבנות על ביצועים חדשים ויפים: בעוד שבימינו הביצועים החדשים מתרבים כחוחים, השושנים ביניהם נדירות מתמיד. |
|
||||
|
||||
חוחים מתרבים כמו שפטריות משנות את דעתן? |
|
||||
|
||||
ואני שואל: איפה הגבעטרון? |
|
||||
|
||||
אי שם בקיבוץ גבע, אבל הם כרגע עסוקים עם עז בעלת שלוש רגליים שנולדה להם. |
|
||||
|
||||
טוב זה בגלל שהרגל השלישית היא גלגל חמישי. |
|
||||
|
||||
ואיני יכול שלא לחלוק אתכם חידוד שחשבתי עליו היום. פעם הזמר שאל מה אני יכול לעשות למען השיר. היום הוא שואל מה השיר יכול לעשות למעני. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |