|
||||
|
||||
החתול שלי עבר את הניתוח ללא סיבוכים ובלי יותר מדי כאב נראה לעין, אבל זה היה בגיל צעיר מאד. בכל פעם שהוא מנסה להעלות את זה לדיון נוקב אני מזכיר לו שאני עברתי ניתוח לא פחות טראומטי בגיל שבעה ימים, והוא משתתק ביראת כבוד (או ביראה סתם, קשה להבדיל). הוא גם מסורס, וגם בעניין הזה היה לו מה להגיד עד שפעם נוכח איך נראים חיי המין שלי, וירד מהנושא. לסיכום: אתה צריך לדבר עם וטרינר, לא איתי. |
|
||||
|
||||
הווטרינר שלי שש לכל טיפול וניתוח, כך שחוות דעתו (התומכת) אינה מספיקה לי. כאמור, מעניין אותי יותר לשמוע מאנשים כמוך, שחתוליהם עברו את הפרוצדורה. |
|
||||
|
||||
הווטרינר שלנו דאז, מאוד המליץ על עקירת ציפורניים לחתולות דווקא בשל התרחבות המשפחה ולא ממניעי אסתטיקת הבית. לזכותו יאמר שהוא חף היה מכל אינטרס כספי בעניין והיה מוכן לנתח ללא תשלום. טענתו היתה דומה לשלך - שעדיף חתול בלי ציפורניים אבל עם בית מאשר ההפך. בפועל, אני שמחה שלא נכנעתי ללחץ הואיל ובשל אירועים לא צפויים, נאלצנו למסור אותן וכרגע, בין השאר, הן שוהות גם מחוץ לבית. בזמנו ניסינו ספריי מצחין חתולים (שהזכיר קצת ריח בצל ) שלהבטחת המוכר, אחרי שבועיים ריסוס על הספות יוציא לחתולות את כל החשק להתקרב אליהן, אבל נשברנו ראשונים. לדעתי האופציה היחידה לשמור על שלום בית בין החתול לסלון הוא לבחור בריפוד עור (מתוך נקודת הנחה שלא בא לך לכסות את הספות בניילון או סדין פרחוני...) |
|
||||
|
||||
דווקא ספת עור? כלומר, את בטוחה שספת עור אינה חולפת במעיי Satan's little helper כבר ב24 השעות הראשונות לחייהם המשותפים? את מכירה דוגמאות? בכל אופן, הניתוחון יחכה בשלב זה לאחר כישלון הניסוי בהדבקת כיסויי ציפורניים ורכישת הספה. |
|
||||
|
||||
אני חושבת שספת עור היא פחות אטרקטיבית לגירוד בעיקר משום שאינה עשויה שתי וערב. |
|
||||
|
||||
באמת? דווקא זה לא היווה בעיה... |
|
||||
|
||||
לבעלי הסלון זו לא היתה בעיה... |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |