בתשובה לעמית מנדלסון, 19/05/01 21:22
 |
|
 |
||
|
||||
 |
רגע, אז אתה מציע שנפציץ את ביתו ואת משפחתו של המחבל, אליהם כן יש לו קשר ישיר? את מי נפציץ אם לא את אלו ששלחו אותו? בקשר למטוסי הקרב - לדעתי השימוש במטוסי הקרב היום הוא שלב נוסף במדיניות החכמה שנוקטת הממשלה בקשר לדעת הקהל העולמית שהזכרת. ברור שעד היום, כשבשטחים "סתם" יורים עלינו ובכבישים "סתם" רוצחים אותנו, לא ניתן היה להשתמש במטוסי קרב, מחמת אותו דימוי "דוד וגוליית" שכבר הזכרתי בעבר. אולם, ביום שבו מתפוצץ לנו טרוריסט מפחיד ואיום, ורוצח 5 מאזרחינו החפים מפשע (לא מתנחלים, אזרחים חפים מפשע!), ברור שלמשך לפחות 24 שעות קצרות, נוטה דעת הקהל לטובתנו. את ההטייה הזו ניצלנו בחכמה - הפעלנו מטוסי קרב. ברור שהזעקה שקמה היא כלום לעומת זו שהייתה קמה לו היינו משתמשים במטוסים לפני שבוע או שבועיים. אולם, ברור שלאחר התקדים הזה, לא יהיו יותר תקדימים, כלומר בפעם הבאה שנזניק את מטוסי הקרב שלנו לא יהיה זה נורא כבפעם הראשונה. שים לב: האם אתה שומע זעקות שבר נוראיות כשאנחנו נכנסים כיום לשטחי A? ומה היה בפעם הראשונה שנכנסנו? דרכו של עולם לשכוח, דרכו של עולם לסלוח. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
I did notice this gradual escelation strategy in our government's movement. Whether or not it is wise, we shall have to wait and see.
|
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |