|
||||
|
||||
חופי הרצליה נגזר עליהם משמיים להיגזל ולהיות לנכסיהם של בעלי גוף וממון. שורו נא אל נעשה בחוף השרון שבו השקיעה העירייה הון תועפות. בעל בית הקפה השוכן בחוף השרון במבנה בטון עם מרפסת גדולה אינו מסתפק במה בכך. הוא פיזר שולחנות וכסאות בשטח החוף המצומק וכל מי שמתיישב על כסא השייך לבית הקפה זוכה מייד לביקורו של המלצר(איזה שירות מהיר) ושואל האם יש בדעתו של יושב להזמיןדבר אוכל או משקה. היה ולא זמנתמייד מגיע מלצר נוסף ואם לא הזמנת ממנו ועל מנת למנוע אי הבנות , הוא מסביר : אין לשבת כך סתם ליד שולחן של קפה מבלי להזמין דבר אוכל ומשקה . אם תמחה על הפצרותיו הוא יודיע לך חד וחלק שתחפש לעצמך מקום אחר לשבת כי אתה תופס מקום של לקוח פוטנציאלי, האמור להדיר רגליו מהמקום ולגרום לבעלי בית הקפה להפסד הכנסה.היכן העירייה ??? ומי אישר לבעלי המקום להתפשט על החוף ולנצל את רשות הרבים כדי להאדיר את הכנסותיהם?? הרי כל בעל עסק ברחוב סוקולוב יחטוף דו"ח וקנס משמעותי בצידו אם רק יעז להציא מרכולתו חצי מטר מתחום חנותו . הנה אתגר לראש העיר שלנו הקייץ יסתיים בקרוב . |
|
||||
|
||||
באמת? כלומר, בפעם האחרונה שהלכתי ברחוב סוקולוב (חוויה שאני משתדל להמנע ממנה), הצעידה הייתה מסלול מכשולים שיהווה אתגר מרתק לגידי, אבל לי זה סתם היה מטרד. הסחורות פלשו לכל עבר, שלטים הוצבו על הכביש במקום שבו אמורים לנסוע. אמורים, אני אומר, כי כמובן שכולם חנו בחניות כפולות ומשולשות, כך שאפילו במסלול השמאלי לא תמיד אפשר לנסוע בלי לעלות קצת על האי תנועה. אבל אולי זה רק אני. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |