|
||||
|
||||
הייתי מבקש שתתיחסי לנקודה הבאה: מי הם הם אלה שישמחו כאשר "שלילת הזכות ..."? א) את ושותפייך לדעה. ב) הקיצוניים של ערביי ישראל. איני אומר זאת כדי לקנטר, אלא כדי להצביע על כשל בדברייך. את מסתכלת על האינטרסים והרצונות של צד אחד (המצביע) ומנסה ליישם אותם בעולם האינטרסים של הצד השני (השיטה). "שלילת הזכות ..." תהיה פגיעה באינטרסים של מערכת השלטון הדמוקרטי לא פחות מאשר בערבים. אם הנציגים הנבחרים לא מייצגים נכונה את הרצונות והמאויים של הציבור הנתון להחלטותיה של המערכת, המערכת לא תפעל נכון ובסופו של דבר תתמוטט. (דוגמה: הרפובליקה של ונציה היתה דמוקרטיה של המעמד הגבוה. החולשה העיקרית של הרפובליקה לאורך כל קיומה היתה צבאית. ברגע שהגיע עידן הצבאות העממיים, הרפובליקה נעלמה מהבמה). אם הבחירות לא מייצגות נכון את הנתינים, מה טעם לקיימן? עדיף למסור את השלטון למועצת חכמים. (תשמחי לדעת שזו דעתו של אפלטון ורוב הפילוסופים היווניים). ועוד פנייה "רגשית": בתמונת השלטון שאת מציירת ישתתפו בקביעת המדיניות של החברה: פושעים, חולי רוח, אנשים שניהלו את אורח חייהם בצורה כזו שהפכו עצמם ומשפחותיהם לעול על אחרים, אנשים שמודעותם למה שקורה מחוץ לד' אמותיהם מוגבלת, אנשים שאינם יכולים לתקשר עם שאר החברה. רק סוג אחד של אנשים לא יוכלו להצביע: אלה שלא יסכימו לשים כיפה על ראשם. אפילו בעיניך צריכה להיות לתמונה זו, טעם של פגם. |
|
||||
|
||||
לא הבנתי את השאלה על השמחה. לגבי יכולת ההשרדות של מדינת ישראל כפי שאני מקווה שתהיה, נראה לי ששווה לבדוק... היום, יש אחוזים נכבדים מהעם שאינם מאמינים שמדינת ישראל תשרוד את חמישים השנים הבאות. וזה אינו נובע מחוסר דמוקרטיה. אלא להפך. סיבת הקמתה, והכוח המניע של המשך קיום מדינת ישראל אינם הדמוקרטיה שלה, אלא יהודיותה של המדינה. ''הרזו ד'אטר'' שלה הוא היותה מדינת העם היהודי. אם אתה מערער את סיבת הקיום, (כלומר אתה מאפשר את הפיכתה ל''מדינת כל אזרחיה'' קרי למדינה ערבית עם הזמן), אתה מערער, ללא ספק, את הקיום עצמו. זה הרבה יותר מסוכן משלילת זכות ההצבעה לכנסת מלא-יהודים. לגבי השאלה ה''רגשית''- מעולם לא הבחנתי בין חובשי כיפה לחסרי כיפה בתוך העם היהודי. כך שאני לא מבינה מאיפה התמונה הזאת שלך. |
|
||||
|
||||
א) מטרת השאלה היתה להצביע בפנייך על העובדה שגם הקיצוניים בערביי ישראל היו שמחים אם זכות הבחירה היתה נשללת מערביי 48. ב) שאלת "סיבת הקיום" היא נגזרת מהשקפת ה"אתה בחרתנו" שלך. לרוב המדינות אין סיבת קיום. הן פשוט קיימות. אני מציע לך לא לזלזל כל כך בדמוקרטיות., יש להן תכונה מוזרה. הן נראות כאוטיות, "חסרות כיוון", חלשות מסוכסכות ואף פעם לא מוכנות למאבק. ובכל זאת, אם הן לא מושחתות מדי, הן מגלות עמידות יוצאת דופן, יותר מהמשטרים האוטוריטטיביים שאת רוצה לחקות. אם ישראל תאבד את הרוב היהודי, ממילא היא לא תוכל להשאר יהודית-דמוקרטית. השאלה היא אם בן-אדם צריך להתאבד עכשיו מפני שבעוד 50 שנה הוא הולך למות (בהשקפתי מדינת הלכה היא מותה של ישראל הנוכחית). ג) נכון שכרגע את מדברת על שלילת זכות הבחירה מערבים. אבל אנשי מחנך, אינם מסתירים את דעתם שה"מוסרים" מבית גרועים מהאוייבים מבחוץ. שלילת זכות בחירה היא מדרון חלקלק. בכל מקרה גם שלילת הזכות מ-%20 מן האלקטורט מחלישה ומערערת את השיטה. |
|
||||
|
||||
אשמח לנהל אתך דיון, אבל קשה לי קצת הסגנון שלך, בו במקום לברר את עמדותי, אתה מניח שאתה יודע אותן, ועל סמך זה אתה שואל/תוקף. אם תוכל לנסח את המרובע דלעיל בצורה עניינית יותר זה מאוד יקל עלי לענות לך. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |