|
||||
|
||||
מכיוון ששמעתי הרצאה שעסקה בסל התרופות ומה שכלול בו, אני יכול להבטיח לך שבישראל, סל התרופות הוא אחד ההוגנים והבלתי-מושחתים ביותר שיש. לא בגלל שיש מערכות מתאימות כדי לדאוג לכך (אין, יש מערכות גרועות, שבתנאים נורמליים היו יוצרות סל תרופות שערורייתי), אלא פשוט בגלל שהתקציב הוא כל כך קטן עד שרק התרופות הטובות ביותר והחשובות ביותר מצליחות להשתחל פנימה. |
|
||||
|
||||
התקציב הוא כל כך קטן שרק התרופות ה*טובות* ביותר והחשובות ביותר מצליחות להשתחל פנימה? לי זה נשמע קצת פרדוקסלי. נראה לי שבתקציב קטן זה יעבוד אחרת: מוצעות, נאמר, ארבע תרופות של ארבעה יצרנים, לאותה מטרה. באותיות הקטנות בעלונים של *שתיים* מהן מוזכרות תופעות לוואי לא ממש פטאליות אבל גם לא נעימות - נגיד, כאב בטן או צרבת - התרופה ש"תשתחל" פנימה במסגרת התקציב הקטן תהיה ה*זולה* מבין הארבע, גם אם היא מן השתיים הגורמות את תופעות הלוואי הבלתי נעימות. מעניין מי היה המרצה ומטעם מי/מה. |
|
||||
|
||||
המרצה היה משה מאור1, פרופסור במחלקה למדע המדינה, שעוסק בד"כ במנהל ציבורי. ההרצאה הייתה במסגרת הסמינר המחלקתי אצלנו, והוא דיבר מטעם עצמו. את המאמר אפשר לקרוא כאן: http://www.politics.ubc.ca/campbell/sog-conf/papers/... . ישראל לא נכללה במחקר, עד כמה שאני זוכר, והוא פשוט העיר את ההערה הזו במהלך ההרצאה בתגובה לשאלה. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |