|
||||
|
||||
''צנחן צעיר שרק לפני שעות מעטות נלחם עדיין על כל שעל אדמה ובכל פינת רחוב בעיר'' - חת'כת הספק היה לו, למאיר'קה הצעיר |
|
||||
|
||||
כן. גם אני נהניתי לדמיין אותו מסתער עם העוזי בימין והגיטרה על כתף שמאל, מחכה לתום הקרב. |
|
||||
|
||||
על *כל* שעל אדמה? *בכל* פינת רחוב בעיר? - אם זו לא יסודיות, איני יודע יסודיות מהי. ------- תגידו, קבוץ משמרות - זה של אסמולנים? |
|
||||
|
||||
ודאי. יש להם את הדשא הגדול ליד חדר האוכל. |
|
||||
|
||||
כיום זה באמת מוזר, כשרואים לא רק על עטיפת התקליט ההוא, אלא גם בכל מיני אלבומי נצחון וספרי פקה-פקה-בלה-בלה נושנים - לחשוב שבסגנון משרד ההסברה הזה, הנפוח עד אבסורד - נכתבו הדברים מתוך רצינות גמורה. אני מתארת לי ש''הצנחן הצעיר'' ז''ל, אם וכאשר נתקל בעטיפת התקליט אחרי שנתיים שלוש, בוודאי חייך ואולי פרץ בצחוק. לי אין עיר ושמה ירושלים. ירושלים אינה אומרת ואינה עושה לי דבר, לבד מן הידיעה הטכנית לחלוטין, החסרת סנטימנטים, שזוהי עיר בירה בישת מזל, ועוד יותר מכך - הידיעה שנשפכו עליה, על העיר הנ''ל, אוקיינוסים דו-כיווניים של דם ודמגוגיה. רע ומיותר לנו, רע ומיותר להם, רע ומיותר. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |