בתשובה לאיתן חבר, 19/07/04 10:13
 |
|
 |
||
|
||||
 |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
לא נכון; אלו ראשי-תיבות בדיעבד. ע"פ "מילון ההווה", מקור המלה "תיקו" בארמית, שם פירושה "תעמוד", כלומר: "תישאר הבעיה תלויה ועומדת". אגב, למיטב ידיעתי גם התיבות "לשון עם זר" כפירוש למלה "לעז" הם ראשי-תיבות בדיעבד ולא מקור המלה. מישהו יכול לאשש או להפריך? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בצאת ישראל ממצרים בית יעקב מעם לועז |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הפסוק "בצאת ישראל ממצרים..." הוא מתהלים כמובן. לפי הדוגמאות בלשון המשנה רואים שהמשמעות היא אכן שפה זרה; למשל, במסכת מגילה: "אבל קורין אותה [את מגילת אסתר] ללעוזות [דוברי שפה זרה], בלעז [בשפתם]; והלועז ששמע אשורית [עברית], יצא." | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
גם הפירוש "תעמוד" כקיצור של "תיקום" נראה לי קצת בעייתי. כל כך קשה לכתוב מ"ם? אמנם, פעם אחת לפחות מופיע בתלמוד "תיקו" במובן "תיקום" ממש: "כל חדא וחדא תיקו בדוכתיה, בזבחים טז:. וייתכן שזו טעות העתקה - בגרסת התוספות מופיע "תיקום". |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |