בתשובה לכרמית, 18/07/04 11:52
 |
|
 |
||
|
||||
 |
גם אם יש לך ביקורת על פרייזר, בשעתו של פרויד הוא נחשב לבר-סמכא גדול בגלל העבודה הראשונית רבת ההיקף שביצע בליקוט ובמיון פורה של דתות פרימיטיביות ואקזוטיות. כמו כן הסתמך פרויד על וילהם וונדט בנושא של פסיכולוגיה עממית; הוא ניזון מן הכתבים הפסיכואנליטיים של אסכולת ציריך של יונג, ריקלין ואחרים (אם כי ציין בגאווה שהוא חולק על שניהם למרות שיצא נשכר מהם) ובנושא מרכזי בספר, סעודת-הטוטם, הסתמך על רוברטסון סמית; כמו כן הסתמך על האנתרופולוג אדוארד בורנט טיילור, שיש הרואים בו את אבי האנתרופולוגיה המודרנית, ראי, למשל: |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
אני לא טוענת שפרויד הסתמך על מקור בעייתי ביודעין, והלוא פרייזר ממשיך להיות בר סמכא עד היום, לפחות בנושאים מסוימים. מה שאני טוענת זה שהתוצאה של הסתמכות על מקור בעייתי, גם אם בתום לב ובלי לדעת שהוא בעייתי, היא עדיין מסקנות לא מדויקות. (הביקורת ''שלי'' על פרייזר, אגב, היא לא כל כך שלי אלא של אנשים כמו ויטגנשטיין, קית' תומס ורונלד האטון. אני קטונתי). תודה על ציון המקורות הנוספים והקישור. אני קוראת עכשיו את ''טוטם וטאבו'' בעקבות סדרת המאמרים שלך, ונראה לי שהם יעזרו לי להשלים את התמונה. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |