|
||||
|
||||
לא בטוח שהייתי מעדיף שנה אחת כאדם חופשי על 21 שנה כאדם כלוא. אבל אם כשאהיה בן 69 יעמדו בפני האפשרויות לחיות עד 139 כאדם חופשי או עד 159 כאדם כלוא, על אחת כמה וכמה שהייתי בוחר בראשונה. |
|
||||
|
||||
כן, כן, רק צחקתי קצת, אתה קצת מקצין את האפשרויות, לא? שוב, התחלתי בתמותת תינוקות, ולא בכדי. דיברתי על יתרונות של תרבויות. דאגה לשלום ילדים זה אינדיקציה חשובה אצלי. אולי מדובר בממלכת רשע שמגדלת ילדים רק כדי לשעבדם ולכן משקיעה המון בטיפול בהם. אולי. יותר סביר בעיני שדאגה לילדים מראה על נאורות של חברה. לכן הנתון של קובה הפתיע אותי ( עם כל ההסתייגויית של זיופים וכולי). אני חושב שגם אתה תסכים שהקובנים לא דואגים לילדים שלהם כדי לשעבד אותם, אלא שזה סדר עדיפות תרבותי. אם מסיבה כלשהי המשטר שם מונע מהם גם *חופש פוליטי*, פסדר, גם "כמה אסירים לנפש" הוא אינדיקטור. |
|
||||
|
||||
יש בעולם מספר מדדים מקובלים שמשכללים, כל אחד בצורה אחרת, את המדינה הטובה ביותר. כולם מכילים בתוכם את תמותת התינוקות, תוחלת החיים, החופש הפוליטי והכלכלי, התוצר הלאומי הגולמי לנפש, רמת השכלה ועוד. אגב, היום פורסמה רשימה לפי אחד מהם http://www.nrg.co.il/online/1/ART/755/981.html (את הפרטים תוכל למצוא ב http://hdr.undp.org/reports/global/2004/). |
|
||||
|
||||
דווקא מבחינת "כמה אסירים לנפש", ארה"ב נמצאת במקום הראשון (לרעה) בעולם המערבי. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |