|
||||
|
||||
לא מסכים, בריאות טובה נחשבת מותרות ברוב העולם. אני חושב שבאופן גס זה מדד מצויין. כל השאר- עושר, חופש פוליטי, השכלה, הם לא מתארים את קצה הקרחון אלא את הפסגה של קצה הקרחון. |
|
||||
|
||||
אין שחור ולבן, אי אפשר להגיע לבריאות מושלמת, לעושר מושלם, או לחופש מושלם, לכן צריך לבחור על כמה מהבריאות שלך אתה מוכן לוותר עבור כמה חופש... בקובה מתים 6.45 תינוקות מכל 1,000 לידות מוצלחות, בארה"ב 6.63. תוחלת החיים בלידה בקובה היא 77 שנים, בארה"ב 77.5. ובכל זאת, על כל 1,000 קובנים, 1.58 עוזבים את מולדתם, ועל כל 1,000 אמריקאים, 3.41 מהגרים אל ארצות הברית. אני חושב שאם לא היו בעיות חוקיות, לאומיות ומשפחתיות, כל אדם רציונלי היה מעדיף לחיות בישראל על סינגפור (למרות שסינגפור מובילה מבחינת הלידות החיות), ובארה"ב על ישראל (למרות שתוחלת החיים בישראל גבוהה מארה"ב). |
|
||||
|
||||
יש כאן עניין של תפוקה שולית פוחתת. אם יגידו לך שעל ידי רכישת מכונית מסויימת אתה מקטין את הסיכוי שלך להפגע ממטאוריט פי אלף, אולי תתרשם, עד שתגלה שהסיכוי המקורי היה אחד למליון. כך גם עם תמותת תינוקות ושאר מדדים "אבסולוטיים". ההבדל ביו 6 פרומיל ל7 פרומיל הוא זניח, ואפילו ההבדל ביו 3 פרומיל ל 6 פרומיל (100% הבדל!) הוא לא משמעותי. אבל כשאורח ממאדים יבוא בכל זאת לצבוע את הגלובוס ב"מתקדמים מול מפגרים" למען תלמידיו מרובי המחושים, המרחק בין 10% ל 6 פרומיל הוא בולט ואין צורך להוסיף אפקטים נוספים. אחר כך, בתואר שני באוניברסיטת אולימפוס מונס 1 ילמדו אותם על ההבדלים בין דמוקרטיה ודיקטטורה, ויציינו שיש קורלאציה חיובית בדרך כלל בין תמותה נמוכה וחופש פוליטי. דוקטורטים ייכתבו על "האנומליה של קובה" אבל פרופסורים שם ירימו משושה בפליאה אם מישהו ינסה לקבל קביעות בלהסביר את ההבדל בין 5 פרומיל ל 7 פרומיל בעזרת ניתוח אחוזי ההצבעה והמבנה של בתי המחוקקים בין שתי מדינות. |
|
||||
|
||||
אם האפשרות היא לחיות 90 שנה בגולאג, או 70 שנה בארה"ב, אני מעדיף את האפשרות השניה. קובה היא לא אנומליה, במדינות קומניסטיות יש חינוך (מבחינת אחוז בורים, תארים מתקדמים, מחקר וכו'), בריאות (מבחינת תמותת תינוקות ותוחלת חיים, לא מבחינת איכות חיים) וספורט (מבחינת השגים אולמפיים) גבוהה יחסית למדינות בעלות מאפיינים דומים. אין "קורלאציה חיובית בדרך כלל בין תמותה נמוכה וחופש פוליטי", אלא רק "קורלאציה חיובית בדרך כלל בין איכות חיים משוכללת וחופש פוליטי". |
|
||||
|
||||
|
||||
|
||||
לא בטוח שהייתי מעדיף שנה אחת כאדם חופשי על 21 שנה כאדם כלוא. אבל אם כשאהיה בן 69 יעמדו בפני האפשרויות לחיות עד 139 כאדם חופשי או עד 159 כאדם כלוא, על אחת כמה וכמה שהייתי בוחר בראשונה. |
|
||||
|
||||
כן, כן, רק צחקתי קצת, אתה קצת מקצין את האפשרויות, לא? שוב, התחלתי בתמותת תינוקות, ולא בכדי. דיברתי על יתרונות של תרבויות. דאגה לשלום ילדים זה אינדיקציה חשובה אצלי. אולי מדובר בממלכת רשע שמגדלת ילדים רק כדי לשעבדם ולכן משקיעה המון בטיפול בהם. אולי. יותר סביר בעיני שדאגה לילדים מראה על נאורות של חברה. לכן הנתון של קובה הפתיע אותי ( עם כל ההסתייגויית של זיופים וכולי). אני חושב שגם אתה תסכים שהקובנים לא דואגים לילדים שלהם כדי לשעבד אותם, אלא שזה סדר עדיפות תרבותי. אם מסיבה כלשהי המשטר שם מונע מהם גם *חופש פוליטי*, פסדר, גם "כמה אסירים לנפש" הוא אינדיקטור. |
|
||||
|
||||
יש בעולם מספר מדדים מקובלים שמשכללים, כל אחד בצורה אחרת, את המדינה הטובה ביותר. כולם מכילים בתוכם את תמותת התינוקות, תוחלת החיים, החופש הפוליטי והכלכלי, התוצר הלאומי הגולמי לנפש, רמת השכלה ועוד. אגב, היום פורסמה רשימה לפי אחד מהם http://www.nrg.co.il/online/1/ART/755/981.html (את הפרטים תוכל למצוא ב http://hdr.undp.org/reports/global/2004/). |
|
||||
|
||||
דווקא מבחינת "כמה אסירים לנפש", ארה"ב נמצאת במקום הראשון (לרעה) בעולם המערבי. |
|
||||
|
||||
תופעה: אנשים מהגרים מאירופה להודו בשביל לעבוד עבור חברות אירופאיות שעשו מיקור חוץ לעסקים שלהם בהודו: |
|
||||
|
||||
תמיד מעניין אותי אין 0.58 אדם מחליף מולדת. |
|
||||
|
||||
זה דווקא לא בעיה. אפשר לשהות במולדת החדשה 0.58 אחוז מהזמן (או פרומיל, לעניין זה). מה שמעניין יותר הוא איך מת 0.45 פרומיל תינוק. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |