בתשובה לPINK MOON, 15/07/04 12:03
 |
|
 |
||
|
||||
 |
לגידי , תודה על המאמר הזה. אני חושב שכל נוסחא יותר חכמה מזה שהמציא אותה, וככה גם כל יצירה יותר חזקה מזה שחיבר אותה.מה אנחנו סה"כ ? אורחים בעולם הזה. אז לניק דרייק ,ולנו, יש מזל שנשאר לנו מה שהוא עשה אז. לגבי תקליט , אני חושב ש"החום" שלו נובע מכך שאז, לא היו דיסקים , ואפשרות איסוף המון חומר ובזול דרך האינטרנט, ואז כל תקליט שהיינו קונים בכספנו הדל , היה מקבל את מלוא תשומת הלב. זה היה משהו פרטי, להחזיק את התקליט ולקרוא כל מילה ופרט שכתובה עליו. גם הטקס הזה של לקום ולהפוך צד.... בקיצור אני חושב שזה תרם לאינטימיות ומשם לחום שזה הקרין. מובן גם שב סי-די אין כמות דגימות אינסופיות לדיגיטלי וזה יוצר הבדל מהטכניקה האנלוגית של תקליט שלוקחת את הצליל אחד לאחד. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
לאבינועם, הערה יפה מאוד. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לדעתי אין קשר למספר הדגימות בדיסק (44,100 דגימות בשניה), מפני שהאוזן האנושית לא מרגישה בהבדל. לדעתי מה שגורם להבדל ולתחושת ה"חום" כביכול הוא העובדה שבתקליטים, לעומת דיסקים, התדרים הגבוהים קצת יותר מודגשים, דבר שמתבטא בסאונד של "היססססס" שמושמע ברקע. למעשה, בהרבה הפקות של דיסקים (רוק בעיקר) כיום, מנסים ליצור את אותו "היססס" במטרה לקבל סאונד יותר חם. יש לציין שהויכוח לגבי איזה סאונד עדיף - הסאונד המעט מלוכלך של התקליט, או הסאונד הנקי והסטרילי של הדיסק הוא ויכוח בפני עצמו, שבו ככל הנראה אין תשובה אחת נכונה, והדבר תלוי בסוג המוסיקה ובהעדפה האישית של כל מאזין. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |