בתשובה לד''ר בר ביצוע, 07/07/04 11:57
 |
|
 |
||
|
||||
 |
מאמר וביקורת מעניינים.. כבר בפתח הדברים אתה גורס שאין תופעה תרבותית שאינה תוצאה של אימפריאליזם תרבותי כזה או אחר, וגם בחלקו הראשון של המאמר אתה מאשר את עניין האימפריאליזם התרבותי, אך בחלקו השני אתה תוקף את מה שמוגדר כהנחת היסוד של התופעה. מדוע? לי נראה שבשל העניין הסמנטי אתה נקלע לסתירה במהות. אמנם מכונות יחסי הציבור של אמנים מערבים לא הצליחו להכניס אותם לראש רשימת המושמעים, אך האם המוזיקה המזרחית העכשווית אינה מבוססת אף היא על מקצבים מערביים. (אני משתמש בנימוקים שלך..) האם שמש אינה ערוכה בפורמט של "חברים"? ומה לגבי כוכב נולד ותכניות המציאות..היכן נולד האינטרנט ומהיכן הוא התפשט, ועל מה מבוססים הפורטלים השונים שבהם אנו משתמשים? האם לא על מה שמייצר ההגמון המערבי, קרי האמריקאי..? הפיצה אינה זקוקה למקדם מכירות טוב יותר מן הטעם המיוחד שלה, אך ממתי התחלנו לאכול בחוץ? כמה פעמים החלפת ארוחה של מקדונלדס בארוחה של בית? צאצאיך בוודאי יעשו זאת פי כמה מונים..אז אם נשמיט את הביטויים הסטריאוטיפיים, את האפלים מן המניעים, ואת הסיגר מן השמנים, האם זה לא נכון שהחזק אמנם משליט את טעמו על החלש? |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
"כבר בפתח הדברים אתה גורס שאין תופעה תרבותית שאינה תוצאה של אימפריאליזם תרבותי כזה או אחר, וגם בחלקו הראשון של המאמר אתה מאשר את עניין האימפריאליזם התרבותי, אך בחלקו השני אתה תוקף את מה שמוגדר כהנחת היסוד של התופעה." אני לא יודע איך הגעת למסקנה הזאת. כתבתי במפורש שלדידי אין דבר כזה "איפריאליזם תרבותי" (וזו הסיבה שהקפדתי לשים את הביטוי במרכאות) בדיוק כפי שאין דבר כזה "רב תרבותיות". אלו הם מונחים הקיימים רק בספרים מאוד משעממים של "הוגים" פוסט מודרניסטיים למיניהם. "לי נראה שבשל העניין הסמנטי אתה נקלע לסתירה במהות. אמנם מכונות יחסי הציבור של אמנים מערבים לא הצליחו להכניס אותם לראש רשימת המושמעים, אך האם המוזיקה המזרחית העכשווית אינה מבוססת אף היא על מקצבים מערביים. (אני משתמש בנימוקים שלך..) האם שמש אינה ערוכה בפורמט של "חברים"? ומה לגבי כוכב נולד ותכניות המציאות..היכן נולד האינטרנט ומהיכן הוא התפשט, ועל מה מבוססים הפורטלים השונים שבהם אנו משתמשים? האם לא על מה שמייצר ההגמון המערבי, קרי האמריקאי..?" והיכן המציאו את נורת החשמל? ומה בדבר האנטיביוטיקה? האם לא ייתכן מצב בו אנו נחשפים לרעיון *טוב* ופשוט מוסיפים אותו לרפרטואר? ושוב, הפורמט המצליח ביותר בישראל של השנים האחרונות יובא דווקא ממדינות עולם שני ושלישי בדרום אמריקה. פורמט הטלנובלה חדר לישראל עם אפס שיווק והביס את המתחרים האמריקאים השמנים עם הסיגר דוגמת "היפים והאמיצים". מה זה אומר? איך זה מסתדר עם הקונספציה של "אימפריאליזם תרבותי"? באשר לדוגמאות שהבאת. דווקא המקצב הוא החלק היותר "אותנטי" במוסיקה "מזרחית". ההשפעות המערביות ניכרות בעיקר בטכניקה (למשל השימוש ב"מערכת תופים" מערבית) ובהרמוניה. לא צפיתי מספיק ב"שמש" כדי להיות בטוח לגבי ההשפעות. הרושם שלי הוא ש"צ'רלי וחצי" היה מקור השפעה גדול יותר מ"חברים". בארה"ב יש שוק טלוויזיה ענקי, משמעות הדבר, בין השאר, שכמות עצומה (בוודאי ביחס לישראל) של אנשים יצירתיים עוסקים בפיתוח רעיונות לתוכניות טלוויזיה. למרות העובדה שהאמריקאים הם יצורים נחותים ומטופשים, חוקי ההסתברות מחייבים שמדי פעם יעלה במוחם גם רעיון מוצלח שעשוי להצליח גם מעבר לים. "הפיצה אינה זקוקה למקדם מכירות טוב יותר מן הטעם המיוחד שלה, אך ממתי התחלנו לאכול בחוץ?" בעיקר מאז שיש לאנשים במדינה הזאת יותר כסף "לבזבז". האמריקאים, כזכור, לא המציאו את הקונספט של "לאכול בחוץ". אולי זה יפתיע אותך אבל יש אנשים הרואים בבישול ארוחה לעצמם ולבני משפחתם טרחה מסויימת והיו מעדיפים, לפחות לפעמים, לתת למישהו אחר כסף בשביל שהוא יעשה זאת. אני הייתי פשוט מגדיר את ה"לאכול בחוץ" כרעיון טוב ומייחס לטיב זה את ההצלחה שלו בישראל (כמו בכל העולם)... בכל מקרה, יש הרבה יותר דוכני סביח, פלאפל ושווראמה מסניפים של מקדונלדס. "אז אם נשמיט את הביטויים הסטריאוטיפיים, את האפלים מן המניעים, ואת הסיגר מן השמנים, האם זה לא נכון שהחזק אמנם משליט את טעמו על החלש?" לא. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |