|
||||
|
||||
מעניין למה כל הרבה מנסים לברוח משם... |
|
||||
|
||||
מי רוצה להיות זקן? |
|
||||
|
||||
|
||||
|
||||
כאמור, בגלל מחסור בהמבורגרים..... אולי היינו שואלים איזה קובני ברשת, אבל מכיוון שהיאנטרנט הוא די לו חוקי בקובה (למשל, מודם הוא ציוד לא חוקי), אני חושב שזה יהיה קצת קשה... |
|
||||
|
||||
אנשים בורחים משם משום שהחיים הם לא מטרה בפני עצמה, והמדדים האלה (תוחלת חיים, מספר תינוקות מתים בלידה...) הם מדדים חלקיים מאד לאיכות החיים. |
|
||||
|
||||
לא מסכים, בריאות טובה נחשבת מותרות ברוב העולם. אני חושב שבאופן גס זה מדד מצויין. כל השאר- עושר, חופש פוליטי, השכלה, הם לא מתארים את קצה הקרחון אלא את הפסגה של קצה הקרחון. |
|
||||
|
||||
אין שחור ולבן, אי אפשר להגיע לבריאות מושלמת, לעושר מושלם, או לחופש מושלם, לכן צריך לבחור על כמה מהבריאות שלך אתה מוכן לוותר עבור כמה חופש... בקובה מתים 6.45 תינוקות מכל 1,000 לידות מוצלחות, בארה"ב 6.63. תוחלת החיים בלידה בקובה היא 77 שנים, בארה"ב 77.5. ובכל זאת, על כל 1,000 קובנים, 1.58 עוזבים את מולדתם, ועל כל 1,000 אמריקאים, 3.41 מהגרים אל ארצות הברית. אני חושב שאם לא היו בעיות חוקיות, לאומיות ומשפחתיות, כל אדם רציונלי היה מעדיף לחיות בישראל על סינגפור (למרות שסינגפור מובילה מבחינת הלידות החיות), ובארה"ב על ישראל (למרות שתוחלת החיים בישראל גבוהה מארה"ב). |
|
||||
|
||||
יש כאן עניין של תפוקה שולית פוחתת. אם יגידו לך שעל ידי רכישת מכונית מסויימת אתה מקטין את הסיכוי שלך להפגע ממטאוריט פי אלף, אולי תתרשם, עד שתגלה שהסיכוי המקורי היה אחד למליון. כך גם עם תמותת תינוקות ושאר מדדים "אבסולוטיים". ההבדל ביו 6 פרומיל ל7 פרומיל הוא זניח, ואפילו ההבדל ביו 3 פרומיל ל 6 פרומיל (100% הבדל!) הוא לא משמעותי. אבל כשאורח ממאדים יבוא בכל זאת לצבוע את הגלובוס ב"מתקדמים מול מפגרים" למען תלמידיו מרובי המחושים, המרחק בין 10% ל 6 פרומיל הוא בולט ואין צורך להוסיף אפקטים נוספים. אחר כך, בתואר שני באוניברסיטת אולימפוס מונס 1 ילמדו אותם על ההבדלים בין דמוקרטיה ודיקטטורה, ויציינו שיש קורלאציה חיובית בדרך כלל בין תמותה נמוכה וחופש פוליטי. דוקטורטים ייכתבו על "האנומליה של קובה" אבל פרופסורים שם ירימו משושה בפליאה אם מישהו ינסה לקבל קביעות בלהסביר את ההבדל בין 5 פרומיל ל 7 פרומיל בעזרת ניתוח אחוזי ההצבעה והמבנה של בתי המחוקקים בין שתי מדינות. |
|
||||
|
||||
אם האפשרות היא לחיות 90 שנה בגולאג, או 70 שנה בארה"ב, אני מעדיף את האפשרות השניה. קובה היא לא אנומליה, במדינות קומניסטיות יש חינוך (מבחינת אחוז בורים, תארים מתקדמים, מחקר וכו'), בריאות (מבחינת תמותת תינוקות ותוחלת חיים, לא מבחינת איכות חיים) וספורט (מבחינת השגים אולמפיים) גבוהה יחסית למדינות בעלות מאפיינים דומים. אין "קורלאציה חיובית בדרך כלל בין תמותה נמוכה וחופש פוליטי", אלא רק "קורלאציה חיובית בדרך כלל בין איכות חיים משוכללת וחופש פוליטי". |
|
||||
|
||||
|
||||
|
||||
לא בטוח שהייתי מעדיף שנה אחת כאדם חופשי על 21 שנה כאדם כלוא. אבל אם כשאהיה בן 69 יעמדו בפני האפשרויות לחיות עד 139 כאדם חופשי או עד 159 כאדם כלוא, על אחת כמה וכמה שהייתי בוחר בראשונה. |
|
||||
|
||||
כן, כן, רק צחקתי קצת, אתה קצת מקצין את האפשרויות, לא? שוב, התחלתי בתמותת תינוקות, ולא בכדי. דיברתי על יתרונות של תרבויות. דאגה לשלום ילדים זה אינדיקציה חשובה אצלי. אולי מדובר בממלכת רשע שמגדלת ילדים רק כדי לשעבדם ולכן משקיעה המון בטיפול בהם. אולי. יותר סביר בעיני שדאגה לילדים מראה על נאורות של חברה. לכן הנתון של קובה הפתיע אותי ( עם כל ההסתייגויית של זיופים וכולי). אני חושב שגם אתה תסכים שהקובנים לא דואגים לילדים שלהם כדי לשעבד אותם, אלא שזה סדר עדיפות תרבותי. אם מסיבה כלשהי המשטר שם מונע מהם גם *חופש פוליטי*, פסדר, גם "כמה אסירים לנפש" הוא אינדיקטור. |
|
||||
|
||||
יש בעולם מספר מדדים מקובלים שמשכללים, כל אחד בצורה אחרת, את המדינה הטובה ביותר. כולם מכילים בתוכם את תמותת התינוקות, תוחלת החיים, החופש הפוליטי והכלכלי, התוצר הלאומי הגולמי לנפש, רמת השכלה ועוד. אגב, היום פורסמה רשימה לפי אחד מהם http://www.nrg.co.il/online/1/ART/755/981.html (את הפרטים תוכל למצוא ב http://hdr.undp.org/reports/global/2004/). |
|
||||
|
||||
דווקא מבחינת "כמה אסירים לנפש", ארה"ב נמצאת במקום הראשון (לרעה) בעולם המערבי. |
|
||||
|
||||
תופעה: אנשים מהגרים מאירופה להודו בשביל לעבוד עבור חברות אירופאיות שעשו מיקור חוץ לעסקים שלהם בהודו: |
|
||||
|
||||
תמיד מעניין אותי אין 0.58 אדם מחליף מולדת. |
|
||||
|
||||
זה דווקא לא בעיה. אפשר לשהות במולדת החדשה 0.58 אחוז מהזמן (או פרומיל, לעניין זה). מה שמעניין יותר הוא איך מת 0.45 פרומיל תינוק. |
|
||||
|
||||
אנשים בורחים משם משום שהחיים בקובה קשים וללא הרבה תקווה לשינוי. נתוני תוחלת החיים אינם רלוונטים משום ש: א. הם אינם מצויים בתחום הידע של מרבית האנשים (לא במערב ובוודאי לא במדינה בה ידע איננו זורם בצורה חופשית כמו קובה) ב. ישנה סבירות מסויימת שהם שקריים. |
|
||||
|
||||
נתוני תוחלת החיים באמת לא רלונטיים, אבל לא בגלל הסיבות שנתת, יש להניח שמנהיגי קובה לא חוסמים נתונים כאלה, ואין סיבה להניח שהם שיקריים. הם פשוט, כמו שאמרת, לא רלונטיים, ראה הסבר ב תגובה 233735 ו תגובה 233748. |
|
||||
|
||||
כי שידורי הטלויזיה שהם קולטים מארה''ב מציגים חיים הרבה יותר טבים ממה שהם חווים בקובה. למרבה הצער, אחרי שברחת מקובה כבר לא ירשו לך לחזור. |
|
||||
|
||||
אני מבין. החיים בקובה נהדרים והחיים בארה''ב הם חרא. זה מסביר גם את העובדה שהתומכים והיוזמים העיקריים של האמברגו על קובה הם קובנים לשעבר. הם כנראה רוצים להוריד את רמת החיים בקובה לרמה הנהוגה בארה''ב... |
|
||||
|
||||
ו(בערך) באותו נושא:http://linux-on-line.net/downloads/fun/humorous-plus... |
|
||||
|
||||
למרבה הצער, החיים הם הרבה יותר מורכבים כשמפסיקים לחשוב רק בשחור-לבן טוב-רע. למשל, אם אתה מתחשב בשני גורמים חברתיים משמעותיים לנושא ההתנגדות של הגולים הקובנים לקסטרו: א. ככל שהצדדים הניציים קרובים יותר זה לזה (למשל, כמו במקרה של מלחמת אחים או במקרה של עמים קרובים זה לזה), הסכסוך הוא הרבה יותר רגשי, אלים ואכזרי. ב. תסמונת המהגר המקצין: מהגרים רבים מעוניינים להטמע בחברה החדשה ככל שניתן ולכן הם מאמצים ערכים "פטריוטים" בצורה קיצונית יותר ונחרצת יותר: עולי בריה"מ הפכו למעוז המפלגות הימניות (שלא נכנעות לערבים), הגולים הקובנים הפכו למעוז השמרנות. מה עוד, שמדובר בקבוצה פעילה שעושה הרבה מאוד רעש, כמו נוער הגבעות למשל. לקובנים שבורחים מהאי "ונעלמים" בניו יורק או מהגרים לאירופה אין איזה שהיא נקודה קבועה שמרכזת אותם, ולכן אנחנו לא יודעים כמה מהגולים הקובנים נשארים במיאמי ועושים רעש על החוף, וכמה מהם פשוט ממשיכים הלאה לחיות את חייהם. מצד שני, אתה יכול להמשיך ולחיות בשחור לבן, להאשים את כל מי שלא מתאים לסד המחשבתי שקבעת לעצמך ולהרגיש שאתה תמיד צודק, בעל עקרונות המוסר הנעלים ביותר וכו'. זה כמו להרטיב במיטה - בהתחלה זה חם ונעים אבל אח"כ (כשהמציאות תתחיל להתפוצץ בפנים) זה יהיה רטוב ומסריח - אבל בטח גם אז תמיד תדע להאשים מישהו אחר. |
|
||||
|
||||
הסיום מיותר קצת. אני לא חושב שאחד מכם הפגין הרבה יותר פתיחות מחשבתית מהשני. |
|
||||
|
||||
החיים הם אכן מורכבים אבל זה לא דורש הסברים כל כך נפתלים לתופעה ברורה כל כך. למהגרים הקובנים איכפת יותר משום שהם נולדו בקובה, יש להם משפחה בקובה והם מזדהים עם סבלם של אחיהם היושבים בקובה. את המקור לסבל הם מזהים, ובצדק, עם משטרו של קסטרו ולכן הם פועלים, בדרכם, לסילוק המשטר הזה. ההפרדה שעושים המהגרים הקובנים בין העם הקובני, איתו הם מזדהים, למשטר הקובני אותו הם מתעבים איננה אופיינית ואינני מכיר הרבה דוגמאות לכך. לא זכור לי שהמקסיקנים בארה"ב עסוקים יותר מדי בנסיון להטיל סנקציות על מקסיקו, גם הקנדים לא, וגם לא הישראלים... גם העולים החדשים מרוסיה אינם עוסקים בנסיונות לסכסך בין רוסיה לישראל. "אבל בטח גם אז תמיד תדע להאשים מישהו אחר." אני לא מאשים "מישהו אחר" אני מפעיל עקרון פשוט והגיוני. כל משטר, בכל מדינה, הוא האחראי הראשוני לרווחתם של האזרחים שלו. הדבר נכון בישראל כמו שהוא נכון בקובה. אם אזרחי קובה סובלים אזי הגורם לסבלם הוא, בראש ובראשונה, המשטר בארצם. האשמת האחרים היא לוקסוס השמור לדיקטטורים נוסח קסטרו ולאפולוגיסטים כמוך. אני משוכנע שאת מצבה הגרוע של ישראל אינך תולה במזימות ומעשי הערבים, אם יש מיתון או מלחמה האשמה היא בהנהגה שלנו. *שרון* יהיה המטרה לביקורת, לא אסד או מובראק או ערפאת משום שאלו הם, פחות או יותר, אילוצים שבמסגרתם פועלת ממשלת ישראל ותפקידה להוציא את המיטב מהמצב. במבט מבחוץ, אילו היית ישראלי בחו"ל, היית יכול גם אולי להאשים את כלל הישראלים בבחינת "תאכלו את מה שבישלתם", זאת משום שברור לכל אחד שההנהגה הישראלית נבחרת על ידי אזרחי ישראל (ולכן גם העוינות למשטר הישראלי תהיה נמוכה יותר, גם אם הוא מתנהג בניגוד להשקפתך). העויינות העזה שמגלים המהגרים הקובנים למשטר הקובני נובעת בעיקר משום שברור להם שאין בידי העם הקובני להחליף את המשטר הזה. הם מרגישים, בצדק, ש"גנבו להם את המדינה". |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |