|
אני חושש שאתה פשוט לא מפרש נכון את ליבוביץ'.
מה שהפריע לו לא היתה הצביעות, אלא בראש ובראשונה חילול שם שמיים. כאמור, הוא לא ראה בפער בין מה שזורקים הרבנים על ''כלל הציבור'' ובין זכויות היתר של המיעוט הדתי בעייה חברתית או מוסרית. בוודאי שלא סוגיות של נקיון כפיים ציבורי או צביעות הטרידו אותו, שהרי אלו סוגיות של חול. ליבוביץ', שהיה ציוני אדוק (ואף הכריז על כך לא פעם ולא פעמיים) והיה מתהפך בקיברו לשמע דבריך על ''משק כנפי ההיסטוריה'' (פעמים רבות חזר והדגיש שראיית ''עולם כמנהגו נוהג'' כאצבע אלוהים איננה אלא עבודה שלא-לשמה, התייחסות אל האל מבחינת הפונקציות שהוא ממלא בעולם ולא מבחינת אלוהותו), אכן ראה במדינת ישראל יותר מ''בית לעם היהודי'' שראה בה הציוני החילוני. הוא ראה בה את -הפוטנציאל- לקיום מדינת הלכה מודרנית אשר תאפשר ליהודים לקיים מצוות שניתנו ל''עם היהודי'' ולא מוטלות על היהודי כפרט. משעה שראה במפעל הציוני פרוייקט -דתי- וניסה לצקת בו משמעות דתית, ברור שלא יכול היה לקבל מבחינה -הלכתית- את הסרוב של דתיים לשרת בצבא, בעוד הם שולחים חילונים במקומם. שהרי המצוות מוטלות על היהודי באשר הוא יהודי. ליבוביץ' האמין שמדינת הלכה היא אפשרית (לפחות בשנים המוקדמות יותר של הגותו), ולכן ראה טעם לפגם במדינת הלכה אשר הדרך היחידה לבסס את קיומה הוא ע''י חילול שבת של יהודים. אם יהודים מחליטים להקים לעצמם מדינה כמעשה אמוני ולא לאומי גרידא, אין הם יכולים לסמוך את המעשה הזה על כך שיהיו יהודים אחרים שיחללו שם שמיים וע''י כפירתם יתאפשר קיום מדינת ההלכה.
באשר לגרסתך כי ''אין חדש תחת השמש'', כמו לגבי שאר הערותיך, היא כמובן פתוחה לדיון ארוך ואולי אף מעניין לכשעצמו. עם זאת, אין ספק שבכל האמור לגבי ליבוביץ' ז''ל, דעתו היתה הפוכה לחלוטין לשלך.
|
|