|
||||
|
||||
האגנבך-בישוף, אם רוצים לדייק. באדר ועופר רק ייבאו את השיטה לארץ. (ואל תאמין למי שאומר לך שזה ד'הונט. ד'הונט זו שיטה שונה, שפשוט נותנת את אותה התוצאה בדיוק). |
|
||||
|
||||
כן, גם גונן שגב רק ייבא לארץ. |
|
||||
|
||||
|
||||
|
||||
|
||||
|
||||
היא רק נראית שונה. מתמטית השתיים שקולות. בהגנבך-בישוף, קודם כל מחלקים את כל הקולות של כל מפלגה במודד (סך הקולות הכשרים (אחרי שהורידו את אלו שלא עברו את אחוז החסימה) חלקי 120 שווה למודד), ומחלקים את המנדטים השלמים. אחרי זה מחלקים את המנדטים הנותרים לפי הנוסחא המוכרת כבאדר-עופר (כתוב בספר האזרחות הקרוב למקום מגוריך). בד'הונט, פשוט לא עושים את השלב הראשון, אלא מחלקים את כל המנדטים מהראשון ועד האחרון לפי השיטה הזאת. מתמטית, זה אותו הדבר בדיוק, עד כמה שאני הצלחתי להבין. |
|
||||
|
||||
יוחנן באדר עצמו טען באוטוביוגרפיה שלו שהשיטה הקרויה על שמו (ועל שם אברהם עופר) אינה אלא שיטת ד'הונט. להאמין לו? |
|
||||
|
||||
לא. השיטה שלו היא שיטת ד'הונט עם קיצור דרך, שהופך אותה לשיטת הגנבך-בישוף. שיטת ד'הונט היא סבירה כאשר אזור הבחירה הוא קטן - כלומר, מתי שיש מספר נמוך של מושבים למלא. אז, לא אכפת לעשות את כל החלוקה מהמושב הראשון. הגנבך-בישוף מכירה בכך שכל מפלגה תקבל בשיטת ד'הונט *לפחות* את מספר המנדטים שמגיעים לה לפי המודד1, ומה שצריך לחלק אחרי זה זה רק את המושבים הנותרים. לפיכך, כאשר יש מספר גדול של מושבים לחלק (נגיד, 120), הגיוני יותר לעשות את החלוקה הראשונים במכה אחת. ראה "כיצד בוחרים: שיטות של בחירות פרלמנטריות" מאת חנה ואברהם דיסקין, 1988, ע"מ 46-48. 1 כאמור מודד שווה סך הקולות הכשרים חלקי סך המושבים לחלוקה. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |