בתשובה ליעקב, 12/07/04 12:51
 |
|
 |
||
|
||||
 |
ממתי מילשטיין הוא אורים ותומים בנושא מלחמת העצמאות? מעבר לעובדה שהוא חושב את עצמו לכזה,תמצא מעט מאוד חוקרים רציניים שיקבלו את פרשנותו ,שבודאי איננה חסרת הטיות. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
השאלה איננה האם היא חסרת הטיות, אלא האם אדם מעוניין לברר את העובדות. מי שלא מוכן לקרוא ספר זה, שהוא ספר בסיס בהבנת הפלמ''ח, לא מעוניין בידיעת האמת. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מי בכלל אמר שהוא לא מוכן לקרוא את הספר? ולפי מה אתה קובע, שהספר הוא ספר בסיס בהבנת הפלמ"ח? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אכתוב בקצרה בלי סימוכין והוכחות. כל ההוכחות נמצאות בפתיל זה. הוצג פה תיזה שלמה על חשיבותו המכרעת של הפלמ"ח בהקמת המדינה. תיזה שבנויה על ההסטוריה הרשמית שלובתה על ידי אינטרסנטים דוגמת: רבין, בר-לב, דדו, רפול, יגאל אלון וחבריהם שבנו לעצמם קריירות מפוארות בזכות דומיננטיות הפלמ"ח. אל מול תיזה זאת עומדת המציאות המורכבת של המאבק בין הדוקטרינה של בוגרי הצבא הבריטי ואנשי הפלמ"ח - המכונים משתמטים על ידי אלו הראשונים. במאבק זה הצליח הפלמ"ח לנצח וזה לא הוסיף הרבה למדינת ישראל. ספרו של מילשטיין תוקף את העניינים בצורה אחרת ומראה באור קצת אחר את הפלמ"ח. מי שמכיר את הפלמ"ח רק מהסיפור הרשמי יגלה שידיעותיו לוקות מאוד בחסר. זלזולו בספר, מעלה חשד שהוא אינו מעוניין בעובדות הסותרות את הנראטיב שנוח לו. אז נכון, הכרת הפלמ"ח רק מספרו של מילשטיין לא תהיה שלמה. אולם לימוד רק הגרסה הרשמית על הפלמ"ח בלי לימוד ספרו של מילשטיין על מאות אסמכתותיו משאיר את האמת נהדרת. אגב, גם ספרו של מוריס על לידתה של בעיית הפליטים הוא מצויין וראוי להלמד. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
במאבק בין תומכי הדוקטרינה של בוגרי הצבא הבריטי ואנשי הפלמ"ח נצחו הראשונים,והפלמ"ח פורק,בלחץ בן גוריון. למעט אלון, כל מי שהזכרת שרת יותר שנים בצבא ההגנה לישראל מאשר בפלמ"ח.כך שקביעתך שהקרירה הצבאית שלו קשורה בדומננטיות שלו בפלמ"ח, ולא בדומיננטיות שלו בצ"הל היא מעט מוזרה. אין לי מושג מה היא הגרסא הרשמית, ומי אחראי עליה.ולגמרי לא ברור לי מדוע הגרסא של מילשטיין טובה יותר או פחות מהגרסא הרשמית? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הפיקוד העליון של צה"ל היה מורכב ברובו מיוצאי הפלמ"ח. במלחמת יום כיפור זה כלל את: דדו, ברלב, רפול, ברן, חופי וגורודיש. תוצאות מלחמת יום כיפור בהחלט נרשמים לזכותם של בוגרי פלמ"ח אלו שהשתלטו על הצבא. הגרסא של מילשטיין אינה יותר טובה עד שאתה לא קורא אותה. היא פשוט שונה מהגרסא הרשמית. מי שטוב לו עם הגרסא הרשמית ואינו רוצה שילכלכו על דמויותיו הנערצות אל לו לקרוא את הספר. אבל מי שרוצה לדעת מה היה באמת צריך לקרוא את הספר ולבדוק האם הדברים נכונים או לא. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אין לי מושג מדוע אתה משוכנע שאנשים אינם מוכנים לקרוא את הספר של מילשטיין,ומדוע אתה משוכנע שאנשים דבקים בגרסא הרשמית.ואינני יודע גם מי מהאנשים חושב פה, שרפול,רבין או ברלב הם דמויות נערצות. בקשתי ממך להסביר מדוע אתה טוען שהגרסא של מילשטיין טובה או אמיתית יותר מכל גרסא אחרת,ועכשיו אתה טוען שהיא איננה טובה יותר רק שהיא שונה. דדו, ברלב, רפול, ברן, חופי וגורודיש היו מפקדים זוטרים בפלמ''ח.עד יום כפור רובם שרתו עשרים שנה ויותר במסגרת של צה''ל.לטעון שתוצאות מלחמת יום כיפור קשורות בהיותם בוגרי פלמ''ח היא השערה ולא עובדה,שצריך לנסות להוכיח אותה. כמי שטוען שהוא מתיחס לעובדות בלבד,רצוי גם שיבסס את טיעוניו במעט עובדות. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני לא משוכנע שאנשים לא מוכנים לקרוא את הספר. רק קיבלתי רושם כזה. אם קראו יופי. הגרסא של מילשטיין נראתה לי אמינה משוכנעת ומגובה בסימוכין. גם אם רק חצי ממה שכתוב שם נכון, צריך לקחת את הדברים בחשבון. אך כאמור, שונותה ורצינותה מחייבים התייחסות גם אם הגרסא לא יותר טובה. טענתו של מילשטיין היא שאנשים קודמו בצה"ל על יסודות חבריים ופוליטיים 1. וכך חבורה של אנשי פלמ"ח שהאמינו שהם ילמדו את הגויים מה זה צבא בלי שיטרחו ללמוד שום דבר 2 מחכמת המצביאות מקלאוזוזביץ ואחריו השתלטה על צה"ל. והם עשו זאת תחת ההילה של "הצלחותיהם" המזהירות בפלמ"ח. את המחיר שילמנו כולנו. 3 1 אני מקווה שאתה לא חולק על זה 2 אין צורך ללמוד מההסטוריה צריך להסתכל לעתיד (אחד שלא שרת בפלמ"ח) 3 אני אספן של אלבומי ניצחון של צה"ל. מדי פעם אני מראה לילדי מה פרוש "כוחי ועוצם ידי", ומערבב לזה קצת נוסטלגיה ציונית "אמיתית". |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
משה דיין, הרמטכ''ל החמישי, היה הרמטכ''ל הראשון מקרב יוצאי הפלמ''ח. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
משה דיין היה איש פלמ"ח??? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נכון שכחתי. אבל בעצם הוא לא היה חניך הפלמ''ח. הוא היה איש צבא שהצטרף אל הפלמ''ח אחר כך. זו הסיבה לשאלתי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
משה דיין היה איש ה"הגנה" (הוא נעצר בשנת 1939 על ידי הבריטים), הוא שוחרר בשנת 1941 והתגייס לצבא הבריטי כאיש פלמ"ח (שהוקם באותה שנה). שם בפעולה בסוריה איבד את עינו - ("איך בסוריה צעד הפלמ"ח"). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא בדיוק הצטרף אחר כך. דיין ואלון מונו ב 1941 ע"י פיקוד ההגנה כמפקדי שתי פלוגות שהיוו את הגרעין למה שאחר כך היה לפלמ"ח. באותה שנה נפצע דיין, איבד את עינו, "פרש מן המירוץ", ושימש כמה שנים בתפקידי פיקוד לא קרביים. מכאן התחושה המסויימת של "שנים אבודות", המתקבלת ביחס לקריירה שלו | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מושב ראשון, עמוד שני, דברי הד"ר עמי גלוסקא. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זאת בעיקר פונקציה של גיל. דיין היה חריג (גם בגילו המבוגר), כשאחריו באים לסקוב וצור ואילו "עידן הרמטכ"לים מהפלמ"ח" פרופר מתחיל רק עם רבין (ואחריו בר לב ואלעזר). מוטה גור ומשה לוי היו צעירים מדי להתגייס (רפול התגייס בגיל 16 לפלמ"ח). | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |