בתשובה לאורי פז, 11/07/04 17:05
 |
|
 |
||
|
||||
 |
א"פ מחמלי, ראשית כבר אמרנו כי אין דין השבת הנוצרית והמוסלמית כדין השבת היהודית וודאי שחסרה היא את הפנים המוסריות של זו המקורית, השבת הנוצרית היא שבת של קמפינג ושופינג בעוד שזו שלנו היא שבת קודש זכר ליציאת מצריים וסמל לבחירת השם בעמו ישראל. זו היא מהותה של השבת היהודית וכל השאר שבה הוא קישוט ותו לא, האם יש לעוד עם שבת כזו? לא. למה דומה הדבר? לאדם שלובש בגדי צדיקים ביום הכיפורים אך טומן ידו בצלחת נותן עינו בכוס ומלכך את הפינכה בשאר הימים. האם הוא צדיק? ודאי שלא. ואם רשע זה, אף לא יטען כי צדיק הוא ולא יתהדר בצדיקותו המדומה אלא יתנכר לה ואף יבעט בצדיקים האמיתיים ויגדף אותם כמו שעושים גויי העולם לעם ישראל? על אחת כמה וכמה שרשע הוא. ומה מנסה אתה לעשות? אתה דומה לצדיק בעוט ומגודף שמנסה ללמד זכות על הרשע ולומר כי, צדיק הוא, אם לא במהותו אז בניחוחו שכן לובש (הרשע) בגדי צדיקים ביום הכיפורים. ברור לכל עין שהגויים אימצו את השבת האלילית, השפטו אם נירצה, צבעו אותה בקדושת היום השביעי שגנבו מהיהדות, והתיימרו להביא בשורה לעולם, אלא שעם השנים שכחו הגויים מאין באו וירקו פעם אחר פעם לבאר ממנה ינקו לשד אם רוחני. ועל כן אין שבתנו שבתם, ששלנו מלאה קדושה ושלהם כולה חול, חול צבוע בצבעי קדושה, אך חול נשאר חול נישאר חול. שנית, אינני יודע מי הם אותם חוקרים המכובדים ומקובלים על גדולי החילונים אלא שאני בעיני המפוקחות עד גועל לא מצליח למצוא הבדל משמעותי בין השבת האלילית לשבת הנוצרית בעוד שבין שתי אילו ובין השבת הקדושה שלנו פעורה תהום של ממש, על כן מתרעם אני על טענתך כי שבתם ושבתנו אחת היא. שלישית, בהשראתך הצלחתי להוציא ממקלדתי סיגנון ייחודי ואפייני, ססגוני ויומרני, מגוכך וטפשי ועל כך מודה אני לך מאוד. ועתה אלך ואכתוב לי מעשיה אוילית ואחלוק אותה עם חברי. בעוד מספר ימים תוכל לראות את תוצאות הדיון הזה בכתובת אלא ששומר נפשו ירחק מהשיקוץ המבחיל שבאתר ההוא ויותר טוב שלא תקליק ואם תקליק, אל תיקרא ואם תיקרא, אל תבין ואם תבין, אל תפנים ואם תפנים, אל תספר לאף אחד. עלה והצלח ידידי. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
טוב, הנה תשובה רצינית יותר. מהי השבת היהודית? 1. ברכה וקדושה, כמו שנכתב "ויברך אלוהים את היום השביעי ויקדש אותו". הברכה והקדושה כפי שנכתב חלות על היום השביעי, כלומר מי ששובת שבתו ביום הראשון או השישי בשבוע אין לו את הברכה והקדושה. 2. "קודש זכר ליציאת מצריים" כפי שאומרים בברכת השבת. הגויים שלא מזכירים את יציאת מצריים ובכלל לא יצאו ממצריים, שבתם חזרה את הפן הזה. 3. זכר לבחירת האל בעמו ישראל "כי בנו בחרת ואותנו קידשת מכל העמים" גם כאן, לגויים אין את הפן הזה. 4. שביתה ממלאכה, לא מנוחה, לא המנעות ממאמץ אלא המנעות ממלאכה. אם אני מארח חברים לסעודת שבתוצריך להביא כיסאות מהשכן שגר חמש קומות מעלי, אני אעלה וארד במדרגות כשאני נושא כיסאות, מאמץ גדול, אם המהות של השבת הייתה המנוחה ולא השביתה הייתי עולה ויורד במעלית אבל אין בין מנוחה לשבת אלא קשר עקיף. עכשיו מהי השבת של הגויים? יום שבו מותר לעשות מלאכה (מה שמוגדר על פי ההלכה כמלאכה, פעולות כמו הדלקת אש, הרתחת מים, קריעת ניר טוואלט ותלישת שערות מהאף אגב חיטוט נמרץ), נהוג שלא להתאמץ (אלא אם אתה נוהג לעסוק בספורט במהלך השבת וגם אז אחרי המאמץ לרוב תבוא מנוחה). אז עם מה נשארנו? הנקודה הכי שולית, עניין המופע השבועי. לקתולים יש מנהג של אכילת דגים בימי שישי. סבתא שלי מכינה חריימה לארוחת ערב שבת. האם אתה יכול לטעון שהנצרות הקתולית היא המקור למנהג היהודי של הקידוש? מבחינה צורנית הם דומים (אכילת דג פעם בשבוע ביום שישי) זה לא מספיק כדי להראות יחס מקור והעתקה. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |