בתשובה להעלמה עפרונית, 11/07/04 0:12
 |
|
 |
||
|
||||
 |
למיטב הבנתי, אלון חיפש שם נקבה שאינו נגזר משם הזכר. הכפיר הוא אריה צעיר, אבל הלביא הוא דווקא אריה גדול, וממנו נגזר שם הלביאה. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
הלביא לא נגזר מהלביאה? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מעניין שלאריה הזכר יש שמות נרדפים רבים (לביא, שחל, שחץ, ליש) בעוד שהנקבה נאלצת להסתפק בשם אחד (שחלה לא נחשב) | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
דווקה לליש יש את ההטיה הנקבית: עיש. איני יודע אם ואיפה זה מוזכר במקרא, אבל מוזכר הכוכב עש, בכתיב חסר, שהיה חשוב לאכדים, ואולי הוא מכוכבי הצפון. עברית: עיש וליש. ערבית: עיוש וליוש. נבטית: עיות וליות. שניהם טוטמים של השבטים דן ויהודה, האדומים והנבטים. וסמלם של אל/ת השמש. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יש רפרנס? כאן http://ayalosh.snunit.k12.il/cgi-bin/hebrew_results.... הזכירו רק את לישה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא זכור לי מהיכן, אבל נתקלתי בזה בחיפושיי אודות האלילות אצל הנבטים והערבים. אילון שנער הוא מילון לשפה הערבית המודרנית. הנבטים היו עם ערבי ודיברו ערבית, אלא שכל הכתובות שהשאירו אחריהם היו בארמית או בערבית מאורמתת (באותיות ארמיות). בכל אופן, הסתבר לי שבימים ההם זרים שפלשו לארץ חדשה, לא הדיחו את האלים העתיקים, אלא המשיכו לעבוד להם. אחרי reset, תיקון טעות: צריך להיות ארמית. עברית, ארמית, ערבית-נבטית. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
באדיבותו של ידידיה, בענין העיש והליש, אם כי הכותב מתרגם עיש כגשם. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |