בתשובה לאורי פז, 07/07/04 18:32
 |
|
 |
||
|
||||
 |
האם אותם בחורים הכריחו מישהו לקרוא את הקונטרסים שלהם? לא. אז מידת הפרובוקציה שלהם אינה שונה מזו של החב"דניקים. |  |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
אדם שנקלע לעיניו דוכן עם זוג תפילין המיועדים להנחתו היומית, אינו רואה בכך כל פרובוקציה, משום שהוא יודע שאם ברצונו יניח ואם לאו לא יניחם, ושהתפילין הינם פריט קדוש ליהודים מקדמא דנא. ואילו מחלקי הקונטרסים של דברי הנבלה של ירון ידען, לא תמיד מודעים מה מסתתר מאחורי השער הלבן והתמים ועוד עם הגדרה "דוסית" בשם "קונטרס" (רוב הקונטרסים שיוצאים בציבור החרדי והדתי-לאומי, צבעם לבן, שחור על גבי לבן או כחול על גבי לבן, משיקולי תקציב וטעם של ישן-נושן). כך שיש בחלוקתם ברחוב חרדי או דתי - עורמה וגזילת דעת הציבור לשמה. לזה אני קורא "פרובוקציה" לשמה, קרי (על פי מילון ספיר): 1. פּעוּלַת הִתגָרוּת, שיסוּי; 2. בגידה, הסתה כּדֵי לגרום כּישָלון (רוחני, במקרה זה). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ואם יהיה כתוב בשלט מאיר עיניים "בואו לקרוא מדוע אין אלוהים!", אז זה יהיה בסדר ואף אחד לא יכה אותם? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא יודע אם זה יהיה בסדר, אבל זה יהיה שקר גס. אף אחד לא יודע מדוע אין אלוהים, זה פשוט כך. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אף אחד לא אלים ואף אחד לא מכה או מרים יד. שווה בנפשך שמדובר בחברה אלטרואיסטית שלחילונים "נאורים ומתקדמים" כמוך יש עוד הרבה מה ללמוד מכל אחד ואחת מהם. והתגובה הציבורית שאני צופה במקרה *לגיטימי* שכזה מהציבור שלי, היא התעלמות עם חיוך מהול ברחמנות והפניית הגב תוך המשך ההליכה התזזתית אל בית המדרש הקרוב. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אז אתה מוכן, רק לשם ההתערבות, לעמוד יחד איתי בדוכן שכזה במאה שערים ולראות מה יקרה לנו? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
למה אתה הולך למאה שערים? מה, ירון ידענים תמהוניים הלכו למאה שערים? הם הלכו לרח' רבי עקיבא בבני ברק או לרח' יחזקאל בשכונת "גאולה" בירושלים. לשם אני מוכן לבוא איתך, רק שבלבוש כשלך. כי עם עניבות וחולצות כמו שלי, עוד עשויים להתבלבל ולחשוב שנפלתי על כל הראש ושבאמת אין לי מה לעשות יותר בחיים, מאשר לחלק דברי זוהמה מגועלים בדמם של ניטשה ושוטיו (-: | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
למה "גאולה" כן ומאה שערים לא? לבני ברק אני לא הולך כי זה רחוק לי. ומצידי אתה יכול ללבוש שמלה ונעלי עקב. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא אתחפש בבגדי נשים, כמו שחקני הסרט על מכונת אניגמה (לשם חדירה למפעל נשים שמייצר המכונה לשידור, זוכרים?), משום שאסור מן התורה לגבר ללבוש בגדי נשים ולאישה ללבוש בגדי גבר. אבל, הבה ונקבע יום ושעה וכמובן גם נחליט קודם על החומר שאותו נחלק גם ברמת אביב, למען האיזון וזכות השיוויון הנעלה. ולמה לא ב"מאה שערים"? מאותה סיבה שלא בשכונת סאטמר בבני ברק או בבורו פארק. אני לא נראה חסיד עם פאות מסולסלות וכובע מקוסקס ויש להניח שגם אתה לא, כך שהסיכוי שיסתכלו לכיוון שלנו, אפסי לחלוטין. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא הבנתי את הסיבה. וכאמור, מספיק חב''דניקים ומחזירים בתשובה מסתובבים בשכונות חילוניות, ואף אחד לא הכה אותם עד היום. המטרה שלנו היא לבדוק האם המצב ההפוך גם יכול להתקיים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
"...ואף אחד לא היכה אותם עד היום". שמע, ההגדרות המכלילות והגורפות שלך זה משהו מהסרטים. לידיעתך, להלן איום מפרי עטו של הכלכלן יצחק טאוב: "בל יתפלא איש אם ייתקל יהודי ברחבי הארץ באנטישמיות יהודית כלפי חובשי שטריימלים למיניהם. יותר ויותר שומעים דיבורים בנוסח: צריך להכות את השחורים האלה. מי יודע אם לא יצטרכו רבניהם להדריכם לא להסתכן ולהיות 'דוס' בסביבה חילונית". טאוב אולי לא יודע עד כמה הוא צודק. עקומת מעשי האלימות הפיזית כלפי חרדים עולה בקצב מדאיג, על רקע האלימות הכללית הגוברת בחברה הישראלית. חוברת בשם "מילים מסוגלות לרצוח" (בעריכת שי הורביץ, מרכז מנוף) היא אסופה הגדושה בביטויים, קריקטורות, סאטירה ומאמרי הסתה מן השנים האחרונות כלפי החרדים. מטרתם ללעוג לחרדי, להסית נגדו ונגד אמונתו, לבזות את תורתו ואת דבקותו בשמירת מצוות. הוא תמיד מופיע כצבוע וכנוכל המנצל את בגדיו השחורים כדי להסתיר את כוונותיו האמיתיות. כלומר, לא מצוי אדם חרדי ישר המאמין באמת בתורתו. מאה וחמישים עמודי החוברת משופעים בחומר זוועה - רק ממה שהתפרסם בעיתונות הישראלית. כל עמוד בחוברת הוא חץ בלב, ואלפי החצים המושחזים הללו הם הרבה מעבר למתחייב בוויכוח הציבורי הקשה שאכן מתקיים בין החילונים לשומרי מצוות. לא אלהיט אתכם בציטוטים. (כי אתם לא אוהבים אותי מצטט, רק שרון בן-יעקב יצטט לכם דברים שהרמב"ן לא אמר ולא חשב לומר וספק אם הרמב"ם כתב כפי שרון מצטט בשמו. מזמן למדתי שלמובאות של רון אין כיסוי). כך שדובי, עוד איך שהיכו אותם עד היום: שבעים ואחד מקרים של אלימות פיזית נגד חרדים נרשמו בשנים 1997-1998. דקירות סכין שלא קדם להן סכסוך או ויכוח מילולי, שיסוי כלבים בנערים חרדים, תלישת מזוזות, שריפת בתי כנסת, חילול ספרי קודש, גזיזת פאות לילדים, תלישת פאה נוכרית מעל לראשה של אישה חרדית, מכות נמרצות שהוכו בכל רחבי הארץ אנשים, אפילו רבנים, ונשים בעלי חזות חרדית. הכול מתועד, עם התאריך ומקום האירוע, בדו"ח מנוף. אני יכול לספר על עצמי, כשעברתי לא פעם בדרכי לאוניברסיטת תל אביב בשכונה הצפונית, כיצד ירקו עלי אנשים בעלי חזות חילונית שמעולם לא פגשתי או שוחחתי עמם. כך קרה לי גם לא פעם באשדוד, מקום מגורי הורי העולים מבריה"מ לשעבר. ורק בשל החזות הדוסית שלי, שכאמור, לא מי יודע מה דוסית בכלל. מספיקה הכיפה וציציות מבצבצות. הנה, למשל, חברי התל-אביבי מספסל הלימודים, "זכה לתשורה קרירה". בדרכו לבית הכנסת בשבת עבר ברחוב פנקס ליד אדם ששטף את מכוניתו. לפתע הפנה אליו שוטף המכונית את צינור המים והרטיב אותו מכף רגל ועד ראש. מגבעת הבורסלינו האיטלקית (700-800 ₪) שלראשו נטפה מים, גם חליפת השבת וגם עצמותיו טעמו את טעמה הקר של הסובלנות. למה? סתם ככה. הוא היה בר מזל לעומת חבר אחר, הגר באותה סביבה בצפון תל אביב. הלה הוכה מכות נמרצות על ידי תלמידים אליטיסטים וסובלנים, שלמזלו הרע יצאו משערי גימנסיה הרצליה בדיוק כשעבר שם. למה הוכה? האם התגרה בהם? לא. המראה הדוחה שלו גירה כנראה יצרים רדומים כלשהם. איש לא ישכנע אותי שמעשי אלימות ואיבה אלו נובעים מכך שאלי ישי חזר בו מהסכמתו לשעון הקיץ או כיוצא באלה סיבות. החוברת נשלחה לאנשי ציבור חילונים, בהם כאלה שאינם נמנים עם אוהדי הדתיים דווקא, שציטוטים מדבריהם הובאו בחוברת. תגובתם עניינה אותי ואפילו שימחה: הם הזדעזעו. ריכוז החומר גרם להם הפתעה. היו שהודו בפה מלא שרק כעת החלו להבין את המצוקה הקיומית שבה אנו, החרדים, נתונים. כך התרשם גם גבריאל שטרסמן, לשעבר האומבודסמן של "מעריב": "הציבור החרדי זוכה להרבה יותר ביטויי גנאי בעיתונות הישראלית מאשר הציבור הערבי". אפילו אמנון דנקנר הזדעזע, עוד לפני היותו עורך "מעריב" ולפני הקשבתו לתנועת ש"ס ולאריה דרעי: "הייתי מצטמרר, כל כך הייתי מצטמרר, לשמע כמה מהדברים שאמרו, כתבו וציירו החברים שלי ושאוזני שמעה מהם בת קול לדברים האיומים ההם שאמרו, כתבו וציירו האנטישמים". חד כדרכו היה נחום ברנע ב"ידיעות אחרונות": "לכל הישראלים המתגאים במתינותם המדינית, שמציעים בימים אלה להטיל על החרדים עונשים קולקטיוויים ולדכא אותם ללא רחמים, אני מציע להחליף, ולו כשעשוע אינטלקטואלי, את התיבה חרדים או שחורים בתיבה 'ערבים'. איך נשמע למשל המשפט: הערבים מסריחים בייחוד בקיץ? או מה פתאום לסדר לערבים את הביוב ולהקים להם תחנת אוטובוס? הם לא הולכים לצבא, הם לא משלמים מסים, הם טפילים. הם שונאי ישראל. אם המשפטים הללו נשמעים כהניסטיים להחריד כשמדובר בערבים, מדוע הם נשמעים שפויים למדי כשהם מופנים נגד חרדים? יש כנראה אמת בהרגשה של החרדים, שחלק מן השנאה כלפיהם נובע מאותם מקורות שהזינו את שנאת היהודים באירופה: הם שונים ונבדלים מן החברה". הכתובת היא על הקיר; אכן, על הרבה קירות ברחבי הארץ. למשל: "דרוס כל דוס", "השמד כל חרד", "הטבע במים כל ירא שמים". ועל אחד הקירות קראתי במו-עיני: "שלום עם הערבים, מלחמה עם החרדים". העיקר שמזהים היטב את האויב. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מצטער, אבל את הקרדיט שלך אצלי כבר גמרת מזמן, ואני אינני מאמין למילה ממה שאמרת. כשאני אראה הוכחות אמיתיות, נדבר. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
טענתך זו, הנובעת לדעתי מתוך התעלמות מודעת מהאמת המוטחת כנגדך, מזכירה לי את אותו הילד שהחליט שאינו מוכן לאכול ולשתות יותר אף פעם בחייו, כל אימת שלא יכיר וידע אישית כיצד פועלת מערכת האנטומיה של גופו בשלמותה. וזה גם מזכיר לי את הטוענים בנמרצות: "לא ראיתי, לא שמעתי - סימן שלא הייתה שואה". אבל שתהיה זו תגובה לגיטימית. אוקיי, אז מתי אתה רוצה לצאת הרחובה בהתחפשות חרדית בשביל לחטוף מכות מאחיך החילונים? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני מסתובב ברחובות לא מעט, ומאודי לא ראיתי חרדי מוכה. מאידך אציין גם שמאודי לא ראיתי חילוני מוכה על ידי חרדים, ומאידך מאידך אציין גם שמאודי לא ראיתי חילוני מחלק חומרים אנטי-דתיים ברחוב חרדי, וממילא טענתי שרק בתנאים האלו חרדים מכים חילונים (לא כולל זריקת אבנים על מכוניות בשבת, או הטלת חיתולים משומשים על שוטרים). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תתפתל, תתפתל, למה לא? אני מסתובב ברחובות בעלי מאפיין חרדי מובהק לא מעט, ומאודי לא ראיתי חרדי מכה חילוני. אני מסתובב לא מעט ברחובות העיר נתניה, החילונית תיירותית ברובה, ומאודי לא ראיתי חילוני המוכה בידי חרדי מקומי. ערן סיפר שחסידי האדמו"ר ירון ידען חילקו חומרים ארסיים (בעיני כשומר מצוות) ברחובות חרדיים דווקא, והוכו עד זוב דם. שומו שמיים! אם אתה טוען שאינך מכיר מציאות שכזו - מה אתה מתערב לדיון? מה אתה דוחף ת'אף? אמת, גם אני לא מכיר מקרוב חילונים מוכים עד זוב דם וכו', אבל אני הוא שהתדיין עם ערן בנושא הדיון. זכותי להמשיך אותו. ואתה הוא שטענת שרק בתנאים שכאלה החרדים מכים, על סמך מה העדת כאן? הרי כרגע הודאת שמאודך לא ראית חרדי מכה חילוני. אתה גם טענת בעליל שהחילונים לא מכים חרדים, עד שהתבדית. ואל תציג לי כאן בסוגריים "אלימות חרדית" נוסח זריקת אבנים על מכוניות נוסעות בשבת או הטלת חיתולים משומשים על שוטרי מדינת ישראל. משום שכתלמיד למדעי המדינה היה עליך לדעת ולא להטעות הציבור שאלה הן צורות הפגנה של אזרחי המדינה כנגד עריצות שלטונית. ברור שעל פי ההלכה היהודית אסור להרים אבן בשבת, כי האבן היא מוקצה. ואין לך מושג כמה אבישי רביבים מושתלים במהלך "הפגנות השבת" (כותרת ראויה יותר לדיון שהתקיים באייל בנושא). במו עיני ראיתי אחד שכזה בהפגנות בר-אילן, כאשר מכשיר הסלולרי שלו ביצבץ משולי בגדיו ולפתע צירצר. האיש הלהיב והתסיס את המפגינים והוא שזרק מספר אבנים על שמשות הרכבים העוברים, בניגוד לכל אחד אחר שראיתי וחיפשתי לשווא להוכיח זורקי האבנים. ייתכן שהאיש מושתל תקשורתי, כמו שאלה נוהגים להביא צמיגים לערבים שישרפו אותם ותהיה לעיתונאים ולכתבים לחם לאכול וקולה לגמוע. כמו כן, אין לך כל מושג על חרם מוצהר וגלוי שהוציא הבד"ץ כנגד כל צורה של אלימות בהפגנות לגיטימיות על ידי אנ"ש. כי התקשורת, כמו שהתקשורת צריכה להיות בישראל הדמוקרטית, לא תטרח לדווח לך על גינויי מעשי האלימות של בתי הדין החרדיים השולטים בנעשה בשטח. וכל הטלות החיתולים על שוטרים, איננה נובעת בשל היותם שוטרי מדינת ישראל או חיילי מג"ב. החרדי אינו מכה שוטרים בשוק הירושלמי כשהוא קונה ירקות לעשרת ילדיו. זוהי רק צורת מחאה רגשית, פסולה בעיני כמו בעיני הרבנים ללא יוצא מן הכלל. וזר לא יבין מה מפריע ופוגע ברגשותיו הדתיים של החרדי לנוכח נסיעה ברכב בשבת לנגד עיניו. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כן, גם אני חשבתי על זה בזמן הכתיבה, אבל הנחתי שממילא אורי לא קורא, אז מה 'כפת לי אני? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא שאורי אינו קורא,* אלא בעקבותיך ועל סמך עליך חזרתי על כתיבת המונח המוטעה, בתגובתי. וזה למרות שתמיד ידעתי שאי אפשר לסמוך על המילה שלך... --------- * זה שאיני מקבל את דבריך, אינו אומר עוד שאינני קורא אותך. וכמובן שוטף אחר כך ת'פה, ת'עיניים ות'אוזניים עם סבון טוב-טוב. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא מאמין לאף מילה שהוא אומר? אז מה אתה מדבר איתו בכלל? אם כבר דיברתם, מה מונע ממך להתייחס לדבריו? מה זה "הוכחות אמיתיות"? לכל מילה חייב להיות מצורף לינק? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
איזו התייחסות אני צריך לתת לערימת סיפורי הקדושים המעונים האלו, שעד כמה שאני יודע, הוא בטח ציטט מאיזה אתר אחר, בכלל? ההתייחסות שלי היא זו: הוא משקר. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זו התחמקות עלובה. למה אתה לא מאמין? שהחוברת ("מילים מסוגלות לרצוח", בעריכת שי הורביץ, מרכז מנוף) קיימת? ראיתי אותה. שהציטוטים משם נכונים? החוברת אינה לפני, אבל אני זוכר כמותם. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
א. אשמח לראות את החוברת ולעיין בה. ב. אני לא מאמין לסיפורי ה"חבר שלי הלך ברחוב ומיליון תלמידים משועממים כילו בו את זעמם כי הוא חרדי". הוכחות, בבקשה. סיפור שכזה היה מגיע, במקרה הגרוע ביותר, לאתר של ערוץ 7. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לקט מתוך החוברת |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |