בתשובה ליעקב, 07/07/04 12:54
 |
|
 |
||
|
||||
 |
ככלל אין לי עניין בויכוח הזה. מה ממני יהלוך אם אלף מחללי תש"ח היו שומרי מצוות? חברים בגוש אמונים או בכהנא חי הם לא היו. לגבי נציגי המזרחי בקונגרסים הציוניים. אתה ספרת לרות שגם הציונים הדתיים היו בעד תכנית אוגנדה. על כך הערתי שהמזרחי הצטרפה לקונגרס הציוני רק אחרי מות הרצל (ולכן לא היתה חשיבות לעמדתה בויכוח הזה). יתכן שהיו בקונגרס באזל נציגים שומרי מצוות (למרות מלחמת השמד שנהלה האגודה נגד הציוניסטים במזרח אירופה) שהתנגדו או תמכו בתכנית אוגנדה אבל הם לא היו נציגי מפלגות דתיות. אני לא רואה שאתה סותר עובדות אלו. לגבי "טבח הע"ח" בפלוג'ה. אם אתה מעוניין באישור או הזמה מבוססים, חדל לך מסיפורי "שמעתי", "סיפרו לי", "אליאש ספר". אמור לנו בטובך על איזה קרב מדובר, מתי התרחש, לאיזה חטיבה השתייכה הפלוגה הנ"ל ומי היה מפקדה. באזור פאלוג'ה - חוליקאת - עירק אל מנשיה התחוללו קרבות החל מקום המדינה ועד הפסקת האש. במשך תקופה זו יחידות מלפחות 4 חטיבות השתתפו בקרבות (יפתח, גבעתי, אלכסנדרוני וגדוד 7) והיו שם כמה אסונות צבאיים (לי ידוע על שלושה לפחות)וקרבנות לא מועטים. אם באחד האסונות האלו היתה פלוגה דתית, אנא גלה לנו באיזה מהם מדובר ומיהי אותה יחידה. אם אכן נפלו 78 בחוריה, הם ראויים לכל הפחות להתייצב בפנינו על דגלם ומחנם ומקום נפילתם ראוי להזכר. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
רק יש לצין שלא כל מי שהיה חלק מהפלוגה הדתית היה דתי.כמו שלא כל מי שלא לחם בפלוגה דתית היה חילוני. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ובכן אמור מעתה חט' אלכסנדרוני גדוד 33 פלוגה ג'. השאלות הבאות: 1) האם פלוגה זו היתה "פלוגה דתית"? 2) האם מתוך 88 חללי הקרב כולו (בו השתתפו 7 פלוגות) היו 78 חללים בפלוגה 33/ג? ואם עסקינן בספירת הכיפות בראשי החללים, הדבר הזכיר לי סיפור אחר (שאין לו שום קשר אחר לעניננו): במלה"ע הראשונה במהלך המערכה השנייה על הסום, נהגו המג"דים האנגלים לזייף כלפי מטה את מספרי החללים בספרי היחידות השונות. הסיבה היתה מקאברית עוד יותר. דגלס הייג ה"גאון" האסטרטגי הבריטי טען שצריך להמשיך לשפוך כוחות למה שכונה "מטחנת הבשר" מפני שהקרבות שוחקות את הצבא הגרמני ויגרמו בסופו של דבר לשבירתו. הבעיה היתה שמספרי האבדות של הצרפתים והבריטים (בעיקר) היו גבוהים משל הגרמנים. ולכן נוצר צורך לפברק מספרי אבדות קטנים יותר. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
"כך, למשל, תמכה "המזרחי" בהנהגתו [של ריינס] בתכנית אוגנדה ב 1903" (מתוך: חמורו של משיח) | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
"חמורו של משיח" הוא ספר פולמוס נגד היהדות הדתית ולא הייתי סומך עליו בעיניים עצומות בעניין זה. אבל לעצם העניין אין לי בעיה עם זה. נהפוך הוא: היהודים הדתיים היו מתונים ידועים עד ה"ביאה השנייה ברעש" של מלחמת ששת הימים. היות ולפחות ב"אייל" יש הסכמה גורפת שתכנית אוגנדה היתה או לפחות הוצגה כ"מקלט לילה" ליהדות רוסיה של ה"סופות בנגב" הרי שכל הפרשה הופכת משנית (בניגוד לכמה חרדים לדבר השם וטהרת עמו המנסים להדביק להרצל גם בגידה בא"י הטרום שלמה). הבעיה היא עם האג'נדה של יעקב ש"ץ שהיא להוכיח כי יהדות הכיפות היתה כח מוביל או משמעותי בתולדות הציונות ורק התעמולה הסמולנית מחקה את חלקה במהפכה הציונית. על כך הערתי שהמזרחי הצטרפה לקונגרס היהודי לאחר מות הרצל ולא השתתפה כלל בקונגרס המחלוקת. ולכן עמדתה לכאן או לכאן לא היתה חשובה. ועובדה היא שהפולמוס על הדבקות בא"י התנהל גם ללא מפלגה דתית ממוסדת. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
עם כל זה אני מסכים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לשאר כבר התייחסתי במקום אחר. אני זוכר היטב (אלא אם אני טועה) שהמזרחי נוסד ב 1902 והמזרחי תמך בתכנית אוגנדה. כולל הרב ריינס. כדאי שתבדוק את מקורותיך ואם צריך ארד לספרים ואביא סימוכין. ככלל הדתיים היו שדרה מרכזית בחובבי ציון. קשה לטעון שהם הצטרפו לעגלה של הרצל מאוחר. אני זוכר עכשיו שבספר על הרב מימון מסופר שהוא הצטרף על ההתחלה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אכן ''המזרחי'' צידד ב''מדיניים'' ובהרצל בעקביות במשבר אוגנדה. | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |